עלי חפר - גיליון 392 - נובמבר 2022

משלחת בנות ובני נוער מזיגן ביקרה אצל חבריה מעמק חפר לפני כשנתיים וקצת, כשהקורונה טרפה את כל הקלפים, גם חילופי המשלחות בין המחוזות התאומים - מחוז זיגן ויטגנשטיין שבגרמניה והמועצה האזורית עמק חפר - הושהו. ביולי השנה הותנעה שוב התוכנית, כשיתוף פעולה בין המחלקה לקשרי חוץ של המועצה וארגון הנוער הגרמני בזיגן, והוצאנו קבוצה של נוער מופלא של עמק חפר, שעבר הכשרה מקצועית וחברתית לקראת היציאה. בשבוע שעבר הסתיים ביקור הגומלין בעמק חפר, כשהקבוצה הגרמנית מגיעה

לתור את שבילי עמק חפר כמו גם את שבילי ארצנו. הנוער הישראלי והגרמני חוו חוויות משותפות: יחד טיילו בצפון, בדרום, בירושלים ובתל אביב. בנוסף ביקרו ברחבי העמק, הכירו את הקיבוץ, שהו (הרבה) בים ולקחו חלק בסדנאות בנושא יחיד וחברה, גזענות, שואה ועוד. שנים. 50- הקשר בין הערים התאומות מתקיים כבר למעלה מ שנים ליום בו נחתמה ברית המחוזות 50 בשנה הבאה נציין .1973 התאומים בין עמק חפר לזיגן, במאי ד״ר ניר רודולר ממשמר השרון, נציג ההורים שהתגבשו גם הם, בעקבות ילדיהם, לקבוצה חזקה ומגבה, אמר לבנות ולבני הנוער מזיגן: “הייתה לכם ההזדמנות לחזות בנופים מגוונים אשר במידה מסוימת מגדירים את הארץ הזאת: מהצפון ההררי למקום הנמוך על פני הגלובוס, מהעיר שלעולם לא ישנה לאווירה הרגועה של עמק חפר, אבל נראה שהמקום המשפיע ביותר בסופו של דבר היה חוף הים. פשוט כך. נראה שהנוסחה המנצחת לישראל הינה שמש, חול, אוכל טוב ומצב רוח.. אנחנו אסירי תודה על כך שעברנו חוויה זו עם ילדנו ונהיינו חלק ממעגלים הולכים ומתרחבים של קשרי ידידות בין זיגן לעמק חפר״. את חילופי המשלחות הובילו אפרת סימנהויז שפרן, מנהלת המחלקה, חברות וחברי הוועדה לקשרי חוץ והצוות המתנדב של מלווי המשלחת שעשו לילות כימים על מנת לתחזק, לשמר ולהעצים את הקשרים וקירוב הלבבות בין שני העמים. תודה למשפחות ולנוער הנפלא שלנו כאן בעמק, שהשתתפו ולקחו חלק בתוכנית המשמעותית הזאת. אנו מאמינים שהיא מסוג החוויות המעצבות שהנוער לא יישכח עוד שנים רבות!

// לכבוד ההגנה היה היה

מדור חדש המספר על ותיקות וותיקי ההגנה מעמק שנה 102 חפר, שפעלו במסגרת הארגון שנוסד לפני

חדוה ארז מקיבוץ מעברות מספרת: , ישר לבית 1940- ״עליתי ארצה מאירופה בעליית הנוער ב הספר החקלאי כפר הנוער בן שמן. כפר הנוער היה מוקף כפרים ערביים והמצב הביטחוני היה רגיש מאוד. רבים מהמדריכים בבן שמן היו חברים ב׳ההגנה׳. , בכיתה י״ב, הוצע לי ולחברתי לכיתה רות 17 בהיותי בת שטרנברג, לימים רות דביר, להצטרף לארגון ׳ההגנה׳. ערב אחד הובלתי על ידי תלמיד בוגר מהכפר לבית בתוך יער בן שמן. בתוך הבית, מאחורי שולחן, ישבו בעלטה שלושה אנשים. אל פניי היה מופנה אור של פנס. למרות החשיכה הצלחתי לזהות מאחורי השולחן מורה צעיר מבן שמן. זה היה יזהר סמילנסקי, שלימים נודע כסופר ס. יזהר. על השולחן לפניהם היו מונחים אקדח וספר תנ״ך. הם שאלו אותי מספר שאלות על ביטחון והסבירו על מיקומו המיוחד של בן שמן שסביבו כפרים ערביים ומה עושים במקרה של התקפה. בסוף הם שאלו אם אני מוכנה להצטרף לארגון. כמובן שעניתי שאני מוכנה והם הקריאו לי את כל חוקי הארגון ואז השביעו אותי

כשידיי מונחות על האקדח וספר התנ״ך. רות ואני קיבלנו בגדי חאקי והיינו יוצאות מדי פעם לאימונים. באותו זמן עוד לא התאמנו בנשק. מאוחר יותר, כאשר התחלנו להתאמן עם נשק, התברר לי, להפתעתי, שאני קלעית לא רעה בכלל״.

1945 קורס של ההגנה בביתן אהרון, חדוה עומדת באמצע. קיץ

עלי חפר

7