עלי חפר - גיליון 394 - פברואר -מרץ 2023

משהו חדש מתחיל השירה הגיעה אל חייה של חן בהפתעה. “אמנם מצאתי לא מזמן את ספר השירים הראשון שלי, שכתבתי כשהייתי בת , אבל לאורך כל השנים לא כתבתי שירה״, היא מספרת. 10 “כתבתי הרבה דברים אחרים, כמו מחזות ועבודות באקדמיה, ותמיד אהבתי לקרוא שירה, אבל גיליתי שאני כותבת שירה רק לפני כחמש שנים, במסגרת סדנת כתיבה שהשתתפתי בה. בזמן שכולם כתבו סיפורים אני כתבתי שירים קצרים. ככל שעבר הזמן התחילו להצטבר לי שירים והבנתי שהשירה קוראת לי. השתתפתי בכמה סדנאות ממוקדות שירה והתחלתי לקבל הכוונה וגם פידבקים טובים. אחרי שהיו לי כבר די הרבה שירים התחלתי לפרסם אותם ברשתות החברתיות וקיבלתי תגובות טובות ומרגשות. הבנתי שאנשים מתחברים לכתיבה שלי ושיש לה הדהוד. זה נתן לי מוטיבציה להמשיך״. בתקופת הקורונה, בזמן שחן הייתה יותר בבית, עלה הרעיון לאגד את השירים לספר. היא התחילה לעבוד על הספר עם עורכת ובהמשך פנתה להוצאות ספרים. הספר התקבל לכמה הוצאות והיא בחרה ביניהן. “לא הייתה לי דחיפות. עשיתי הכול לאט ותמיד במקביל לעבודה ולשגרת החיים. הייתי צריכה גם לעבור תהליך של להסכים לשחרר את הספר לעולם, זה לא פשוט. בתור במאית אני תמיד מוציאה אחרים אל הבמה, ופתאום זו הייתי אני שצריכה לצאת לאור. לקח לי זמן להבין שזה בסדר לעשות לעצמי מקום ולשחרר את המילים שלי. הבנתי שאני נותנת מתנה לעולם ושיהיו אנשים שירצו לקבל אותו וייהנו ממנה, ויהיו גם כאלו שלא, וזה בסדר״. מה שנתן לחן את הפוש האחרון להוציא את הספר היה המוות והפרידה מאבא שלה. “פתאום זה היה לא רק בשבילי אלא גם מעין הנצחה שלו. הספר עזר לי להשלים עם הפרידה ממנו. הרבה שירים בספר מדברים על אבא שלי, על המחלה שלו ועל המוות שלו״. יוצאת לאור הספר יצא לאור לפני כמה חודשים ומאז הוא נמכר ישירות דרך חן, ללא הפצה בחנויות, “מרגע שהספר התפרסם אני בשלוות נפש איתו. אני מרגישה שהוא כבר לא רק שלי, הוא עצמאי בעולם. זה נחמד לדעת שהוא סולל לעצמו דרך עדינה, יוצר המשכיות ומגיע לאנשים ושהם מגיבים אליו. עבורי הכתיבה היא כלי להסביר לעצמי את החיים. אני מבינה שהרבה מהסיפורים והקונפליקטים של כולנו דומים. אם השירים שלי הם קול או נחמה לאחרים - אני מרגישה חסד גדול על ההזדמנות הזאת״. חן ממשיכה ומדגישה את כוחה של היצירה. “אנשים יוצרים הם ברי מזל. היכולת לבטא את מורכבות הנפש בעזרת היצירה, להיכנס פנימה ולהוציא החוצה, היא מתנה. היא מאפשרת לפתוח חלון ולהכניס אור, וזה מהלך משחרר מאוד. הכתיבה העניקה לי עוד זווית של התבוננות על החיים, בצורה יותר עמוקה. היא חידדה את החושים שלי וחיברה ביניהם לבין הלב והמחשבה״.

“אנשים יוצרים הם ברי מזל. היכולת לבטא את מורכבות הנפש בעזרת היצירה, להיכנס פנימה ולהוציא החוצה, היא מתנה. היא מאפשרת לפתוח חלון ולהכניס אור, וזה מהלך משחרר מאוד״

הכובע הראשון 22 חן היא רכזת מגמת התיאטרון ומורה בתיכון רמות ים כבר שנה, כך שרבים מתושבי ותושבות העמק מכירים אותה בכובע הזה, ואולי גם בכובעים הנוספים שלה כבמאית, דרמטורגית, מנחת קבוצות ויוצרת בפרויקטים רבים ומגוונים, למשל היצירה “פעימות״ שכתבה למקהלת העפרוני ואשר הולחנה על ידי אמיר לקנר. מעבר לכל אלו, היא עוסקת כבר הרבה שנים בתחום התיאטרון הקימה קבוצת תיאטרון קהילתי לבני 2005 הקהילתי. בשנת נוער מהקהילה האתיופית בפנימיית אלון. “ההפקות שיצרתי עם הנערים והנערות היו מאוד משמעותיות ואמיצות הן עסקו בשאלות מורכבות של קליטה, זהות, משפחה ושייכות״, היא מספרת. בהמשך הקימה קבוצת תיאטרון קהילתי במתנ״ס דורה בנתניה, שבו עבדה עם מבוגרים מהקהילה האתיופית. דרך הקבוצה וההצגות שהיא העלתה סיפרו המשתתפים את סיפורם ואת סיפורה של הקהילה. היום הקבוצה ממשיכה לפעול, אך כקבוצה של השכונה ולא רק של בני הקהילה האתיופית.

מחר

בַּלַּיְלָה הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ הַיּוֹם רוֹבֵץ עָלַי בְּכָל כֹּבֶד מִשְׁקָלוֹ, כְּמוֹ שְׂמִיכָה מְהֻדֶּקֶת כִּסָּה אוֹתִי. רַק אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם הִצְלַחְתִּי לְהוֹצִיא.

ְבְּעֶצֶם זֶה כָּל מָה שֶׁצָּרִיך בִּשְׁבִיל לְהַתְחִיל אֶת מָחָר.

עלי חפר

15