עלי חפר - גיליון 395 - אפריל 2023

חדשות העמק

עובדות ועובדי המועצה מספרים על עצמם היכרות אישית / אבי אביטל, עו"ס יתד

ומתחשב. המשפחה הקרובה של לימור אשתי ושלי, חברים קרובים מגולני, מגבעת חיים ומבת ים שבה גדלתי לא עזבו אותי לרגע, וזה עזר מאוד. הפציעה גרמה לנזק נוירולוגי; אני משותק בקרסוליים ובכפות הרגליים, והייתי צריך ללמוד ללכת מחדש. עברתי שיקום של קרוב לשנה בבית לוינשטיין ולאט לאט מצבי השתפר, נפשית ופיזית. הבנתי שלחזור להיות גנן לא אוכל ושעליי לחפש מקצוע חדש. במחלקת שיקום של ביטוח לאומי עברתי אבחון מקצועי, והמליצו לי ללמוד לתואר באוניברסיטה ולהיות מורה. הייתי בהלם, לא הייתה לי אפילו בגרות מלאה, אבל החלטתי שאני הולך על זה. עשיתי מכינה באוניברסיטת חיפה במשך ארבעה חודשים אינטנסיביים, ואז הבנתי שאני לא רוצה להיות מורה אלא עובד סוציאלי. העובדים הסוציאליים שטיפלו בי בבית לוינשטיין הראו לי שזו לא רק עבודה מול אנשים עם קשיים כלכליים, כמו שחשבתי וחושבים אנשים רבים. זה הרבה מעבר. את עניין ההתנדבות והנתינה אבא שלי הקנה לנו, לכל הילדים. אני ואחיי היינו מסיידים גגות ועוזרים בתיקונים לקשישים לקראת החורף, התנדבנו בעמותות שונות ועוד. התנדבות תמיד הייתה ערך עליון בבית שלנו. שכנעתי את הביטוח הלאומי שזה מה שנכון לי ולמדתי עבודה סוציאלית באוניברסיטה. עדיין היה קשה לי להאמין שאני סטודנט, אבל סיימתי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה. לקראת סיום התואר התחלתי לשלוח קורות חיים וככה הגעתי לאגף הרווחה והשירותים החברתיים בעמק. היום אני עו״ס יתד, שעוסק בליוויי של צעירות וצעירים אשר נתקלים בקשיים שונים לקראת הצבא והשירות הלאומי, שנת שירות, תעסוקה, בעיות ומשברים נפשיים רגשיים. בנוסף, אני מלווה פרטנית משפחות מקהילת הלהט״ב שחווים קשיים בכל הקשור למגדר והזהות המינית שלהם, יציאה מהארון ועוד. אני אוהב מאוד את העבודה שלי. אני מגיע בכל בוקר עם חיוך ואהבה למחלקה של עו״סיות ועו״סים מדהימים, אשר מנסים לעזור ולגרום לשינוי בעזרה למגבלות וקשיים בהם נתונים תושבות ותושבים שונים מהעמק. אני מקשיב, מלווה, מכוון ועוזר לאוכלוסייה שנעזרת בי. זה נותן לי כוחות. אני מסיים יום עבודה ויכול לומר לעצמי: ‘עשית טוב היום ולא רק לבני אדם אחרים, אלא גם לעצמך ולהתמודדות שלך׳. כולנו חווים קשיים, בכל מקום, בכל אזור ובכל גיל. לכל אחד יש משברים, והנתינה ההדדית עוזרת לנו להתגבר״. “אהבה, נתינה, אורך רוח, הכלה וקבלה״. המוטו שלי: “בית, אהבה, ילדים ומשפחה״. עמק חפר שלי:

אנחנו שמחים לפתוח פינת היכרות חדשה עם עובדות ועובדי המועצה, עם סיפורו המרגש ויוצא הדופן של אבי אביטל, עו״ס באגף הרווחה והשירותים החברתיים ותושב גבעת חיים מאוחד. , נשוי פלוס שלושה, משמש בארבע השנים 50 אבי, בן )18-26( האחרונות עובד סוציאלי של צעירות וצעירים ושל הקהילה הלה״טבית בעמק חפר, וכן ושל היישוב כפר מונאש. את הדרך לעבודה הסוציאלית הוא החל לאחר אירוע טראומטי, ששינה את חייו.

22.9.2013- היה לי עסק לנוי וגינון. ב 2013 “עד שנת אבי מספר: יצאתי לעבוד בגינה ברמת השרון. עבדתי על סולם, עם מסור 27,000 בידי, מתחת לקו מתח גבוה, והתחשמלתי בעוצמה של וולט (רק לשם השוואה, מכת חשמל מדפיברילטור עומדת וולט). עפתי למטה והתעלפתי. כשהתעוררתי 3,000- על כ המוח עבד אבל השרירים לא. הרחתי בגדים נשרפים אבל לא הצלחתי לזוז. בשלב מסוים התחלתי להבין שהגוף שלי נשרף. אני זוכר שחלק בי, שאני קורא לו היצר הרע, אמר לי לא להתאמץ, לוותר. אבל היצר הטוב שכנע אותי להיזכר בילדים שלי ובאשתי, להחזיק מעמד. ניסיתי לקרוא ללקוחה, בעלת הגינה שהייתה בתוך הבית, ויצאו לי צווחות משונות מהפה. למזלי היא שמעה ויצאה לגינה. היא הזעיקה אמבולנס, שפינה אותי לתל השומר. בכל אותו הזמן נשארתי ער. לא הרשיתי לעצמי להרפות. בבית החולים הרופאים החלו לטפל בי. עברתי טיפולים קשים וכואבים מאוד של הסרת העור שנשרף. אסור היה להרדים אותי. עברתי סדרה של ניתוחים והשתלות עור, וחשוב לי לציין שהצוות הרפואי היה מדהים

עלי חפר

8