עלי חפר - גיליון 396 - אפריל-מאי 2023

אליי עם שאלות ובקשות שונות, חלקן אינן קשורות בכלל לענייני עבודה, כמו סיוע בתיקון פנצ׳ר באוטו או רדיו שהתקלקל, ואני עוזר לכולם בשמחה ובאהבה. חלקם אף מתייעצים איתי בעניינים שונים ומספרים לי דברים אישיים, שאני לוקח איתי ולא מספר לאף אחד, אפילו לא לאשתי. במהלך חג החנוכה האחרון יצאתי למסע לימודי לפולין במסגרת משלחת של המועצה (במימון עצמי). הידע שלי אודות השואה היה מבוסס על מה שלמדתי בבית הספר בילדותי. לאחר ששמעתי את סיפוריו של מנכ״ל המועצה עמית בן צבי על השואה, ואת סיפורה המצמרר של אימו שורדת השואה, החלטתי שכשתגיע ההזדמנות המתאימה, אסע לפולין. זו הייתה חוויה קשה מאוד, שאני חושב שעדיין לא עיכלתי אותה לגמרי - אבל אני מברך על כך שנסעתי. כשנמצאים במחנות ההשמדה מבינים שמתוך האסון המחריד הזה, והרצח ההמוני של מיליוני היהודים באירופה, קמה מדינת ישראל״. “כשאתה עושה טוב - אתה מרגיש טוב, ולהפך״. מוטו: “זכיתי להיוולד, לגדול, להתבגר ולגור בעמק הכי עמק חפר: יפה בארץ. החיים כאן הם נפלאים ואני אוהב את המקום הזה ואת האנשים המקסימים שחיים בו״. מתן בן דוד, מנהל אגף חירום, ביטחון ובטיחות: “בתור תושב העמק, תחום החירום והביטחון מהווה אצלי מרכיב חשוב באיכות החיים. בתקופה האחרונה פעלנו יחד עם הנהלת המועצה לביצוע מהלכים רבים לקידום הביטחון בשגרה והמוכנות לחירום בעמק חפר. בין היתר נפתחו שתי מחלקות אורגניות ומונו שני מנהלים שתפקידם להוביל תחומים מקצועיים ולהיות מוקד ידע. יחידת החילוץ המועצתית בהובלת תושב העמק, עידו מוזר, תופסת תאוצה ומגייסת מתנדבים מכל רחבי העמק. מתנדבים אלה מוכשרים ומאומנים ויופעלו לטובת העמק. רכשנו ציוד בעשרות אלפי שקלים, אשר יסייע לעמק להתמודד עם אירועים בשעת חירום, קל וחומר עם אירועים נקודתיים בשגרה. מערכת הקשר המועצתית הינה מערכת קשר עצמאית שתאפשר למועצה ולגורמי הביטחון השונים לתקשר גם בעת קריסת הרשת הסלולרית הארצית. לאחרונה הסתיימו עבודות בנייה להרחבת האגף והתאמתו לצרכים, כך שהשירות שהאגף מספק ישתפר. ההתקדמות הזו לא יכלה לקרות ללא העבודה היום יומית של אנשי האגף: רונית דנין, יהונתן סרי, צליל שמשי, אלון מילר, אושרית מסורי, יאיר שביט וליאור ארזי״.

עובדות ועובדי המועצה מספרים על עצמם היכרות אישית / חגי דשא, אב הבית של המועצה

חגי, נשוי פלוס שניים, מתגורר במושב בית הלוי. “נולדתי וגדלתי במדרשת רופין, שם עבדה אימי חגי מספר: שנה. סבי היה ממייסדי 20- כאם הבית של כל המתחם במשך כ בית הלוי. למרות שהוא נפטר כשהייתי ילד קטן, יש לי זיכרון ילדות, שבו הוא הושיב אותי על ברכיו ונסע איתי לטיולים ברחבי המושב עם הטרקטור שלו. גדלתי בבית מאד שורשי והתחנכתי על ערכי אהבת הארץ ואהבת העמק היפה שלנו. התחנכתי בבית הספר היסודי בבית יצחק ובתיכון רופין ושירתי בצבא בחימוש מטוסים בחיל האוויר. לאחר השחרור מצה״ל עבדתי במשך שבע שנים ברפת גדולה בכפר מונאש שנה כנהג חלוקת עוגיות של מאפייה 20- ולאחר מכן עבדתי כ ביתית בבית הלוי, עד שיום אחד הבנתי שנמאס לי לבלות כל היום בכבישים. רציתי לעשות שינוי ואכן לפני כארבע שנים התחלתי לעבוד כאב הבית של מועצת עמק חפר. במסגרת תפקידי אני אחראי על חלוקת מצרכים ולוגיסטיקה לכל מחלקות ואגפי המועצה, שליחת וחלוקת הדואר, ביקורות חשמל, כיבוי אש, מעליות ועוד, ארגון והכנת אולם הישיבות לישיבות המועצה השונות ולטקסים רשמיים אליהם מגיעים אורחים ומכובדים ותחזוקה כללית של הבניין. אני מרגיש שאני ‘אב הבית׳ במלוא מובן המילה. יש לי מערכת יחסים חמה ונפלאה עם עובדות ועובדי המועצה: כולם באים

עלי חפר

9