עלי חפר - גיליון 400 - דצמבר 2023- ינואר 2024

חללי צה"ל ונרצחי התקפת הטרור מעמק חפר )20.12.23( במלחמת חרבות ברזל

“אמא, ביקשו מאיתנו לכתוב לך משהו לפולין וכרגיל זה ביאס אותי. אמרתי לעצמי מה אני אכתוב הפעם?? חשבתי אפילו לתרץ ולהגיד שאני עסוק בצבא ויסלחו לי. אבל לא, אני כותב את המכתב הזה עכשיו באחת וחצי בלילה כי חשוב לי להגיד דברים שאני לא אומר ביום יום. אלה דברים שמגיע לך לשמוע. אז כמו שלאחרונה אני נוהג לעשות, החלטתי פשוט לכתוב מה שעולה לי לראש, בלי לחשוב, זה אולי לא יוצא הכי יפה אבל זה יוצא מהלב ובכנות אמיתית. אז דבר ראשון, מאחל לך מסע משמעותי, מלמד ומכניס לפרופורציות. ההבנה הזאת שהדברים שאנחנו בוכים עליהם, אלה דברים שאנשים בתקופת השואה חלמו עליהם בחלומות הכי ורודים שלהם, זאת הבנה שיכולה לעזור לנו מאוד בחיים. והדבר השני והחשוב יותר - בסופ״ש האחרון דיברנו על דילמה בשואה. כשהציבו אותה בפנייך אז ענית שהתשובה ברורה ואת בכלל לא מבינה מה ההתלבטות, ברור שלהציל את הילד שלך! וככה אני בתור הילד שלך מרגיש כל החיים. שתעשי בשבילי הכל. וכשאני אומר הכל אני מתכוון לזה. כל בעיה שיש לי את תהפכי את העולם עד שהיא תיפתר. ולא משנה מה יקרה לי או מה אני אעשה את תהיי מאחוריי, תגני עליי, תעזרי לי, תדחפי אותי ותרגיעי, מה שצריך בשביל שהמצב שאני נמצא בו ישתנה. זאת תחושה מדהימה ואני מודה לך על כך מאוד, לא מובן מאליו בכלל. והדבר שאני חוזר עליו בכל ברכה או מכתב כזה זה פשוט תודה, תודה על מה שאת עושה בשבילי, לא יכולתי לבקש אמא טובה ממך. אז המכתב קצר אך המסר ברור. תודה על הכל אמא. אוהב אותך המון, עומר״. הפעם ממוש שלי, הפעם החשובה ביותר, לא הצלחתי לשמור עליך. כל מי שראה אותך התפעל מיופיך, מהחיוך הכובש שלך, מהפנימיות, מהצניעות שכל כך אפיינה אותך. היית ילד חלומות וכנראה שזיהו זאת גם למעלה. במהלך הקורסים שעשית בצבא היו מטלות. כמו ניתוח דילמות מורשת קרב ועוד. בחלקן נתבקשת להתייחס לערכי צה״ל, לקוד האתי. דרך העבודות ראיתי עד כמה אתה מתחבר לערכים של רעות, אחווה, כבוד האדם, דוגמה אישית, דבקות במטרה ועוד. כשהגענו לערך - חתירה לניצחון תוך חירוף נפש - אמרתי לך שום חתירה למגע. כשתהיה סיטואציה כזאת אתה רץ מייד לשיח הקרוב ביותר ומתחבא מאחוריו. הסתכלת עליי במבט שאומר שאפילו בצחוק אתה לא רוצה לשמוע זאת ומייד הבנתי שבעניין הזה אין מקום למשא ומתן בינינו. היה לי ברור מה תעשה אם תיתקל בסיטואציה כזאת, כפי שקרתה בשבת הארורה. לא התפלאתי שהמ״פ שלך סיפר שמצאו אותך עם כל המחסניות ריקות, מלבד כדורים בודדים שנשארו במחסנית האחרונה, לפני שהוכרעת בקרב. שנהרגת כלוחם וכגיבור והצלחת להרוג הרבה מחבלים סביבך ואולי מנעת הרג נוסף של אזרחים חפים מפשע. אז עכשיו אתה לא רק גיבור של אמא, אתה גיבור של עם ישראל כולו. בן שלי, אוהבת אותך עד אין סוף ומתגעגעת בטירוף. נוח על משכבך בשלום, נסיך חלומות שלי.

גבעת חיים מאוחד | סרן עומר וולף ז״ל , סמ״פ בגולני, נפל בקרב בעוטף עזה בכ"ב 23 בן . השאיר אחריו הורים, אסנת 7.10.23 , בתשרי תשפ"ד וארנון, ושתי אחיות, יובל ורז. בוגר תיכון מעיין שחר.

מתוך ההספד של אימו, אסנת וולף ילד אהוב שלנו, גיבור של אמא.

לא בגלל שנלחמת בעוז במחבלים שכיתרו אותך מכל עבר, אלא כי גדלת והפכת להיות הגבר שהיית, אהוב על כל הסובבים אותך. אוהב אדם, צנוע, עניו, עם לב ענק. מאז היוודע דבר נפילתך זרמו חברים מהבית, מהצבא, פקודים, מפקדים, אנשי צוות, כל מי שהכיר אותך, פשוט התאהב בך, היית אדם מיוחד, היית מלח הארץ. תמיד ידעתי איזה נסיך יש לנו, ועל אף זאת, קצת הופתעתי והתרגשתי מעוצמת האהבה שסבבה אותך בחייך. עד כמה השפעת על החיילים שלך, עד כמה נכנסת להם עמוק בלב והצלחת להעביר את האכפתיות שלך ואהבת האדם שהייתה בך וקיבלת מהם בחזרה בענק. תמיד אומרים שבחו של אדם בלכתו, אבל אני יודעת ומרגישה שהשארת חותם על כל כך הרבה אנשים בעולם הזה. כל אמא מכירה את הילד שלה, את הניואנסים הקטנים בהבעות הפנים, במילה קטנה הנזרקת לאוויר, בטון הדיבור. לא הייתי צריכה יותר מזה בכדי לדעת ולקרוא את מחשבותיך, כל חיוך ואפילו כל שתיקה, הספיקו לי להבין אותך ואתה ידעת זאת. דיברנו גם ללא מילים. יש לנו מסורת משפחתית של כתיבת ברכות בכל יום הולדת. כשהיית צריך לכתוב ברכה קצת קיטרת ואמרת: “אמא, אני לא יודע להתנסח, הכתיבה קשה לי״. ואני תמיד אמרתי לך: “עומרי פשוט תכתוב מהלב, אל תחשוב על ניסוח ותראה שזה יזרום״. המכתב האחרון שכתבת לי היה במאי השנה, כשהייתי במסע לפולין. קוראת אותו שוב ועיניי מתמלאות דמעות, זה לא מכתב של מישהו שלא יודע להתנסח. פתאום הדברים מקבלים משמעות נוספת. ברשותך אקריא את המכתב:

עלי חפר

8