כל הזכויות שמורות - מגזין זכויות רפואיות - גיליון מספר 3

כ ל

הזכ ו י ות

שמורות

מגזין זכויות רפואיות

המדור המשפטי :

איריס אגסי מימון , עו"ד פציעה של חיילים בעת חופשה

אילנה ברק , עו"ד מחלות מקצוע

פרופ' יהודה אדלר מומחה לקרדיולוגיה , פנימית ומנהל רפואי דום לב: למה זה קורה ואך מונעים זאת?

עו"ד רון טלר, עו" ד ומירב ימין עו "ד פסילת קביעתה של ועדה מדרג ראשון כתחליף להגשת ערעור

טור ראשי :

תקנות הפיברומיאלגיה החדשות יש שיאמרו רעידת אדמה של ממש , האומנם ?

עו" ד ברק נבות

עו" ד תומר בכר

עו" ד יובל סמרה

גיליון מס 3 ' I עורכים : יובל סמרה , עו"ד , ברק נבות , עו" ד ונוטריון , תומר בכר , עו" ד ונוטריון

עו" ד תומר בכר

עו" ד יובל סמרה

עו" ד ברק נבות

ד ב ר ע ו ר כ י ה מ ג ז י ן

אנו שמחים להציג לפניכם את הגיליון השלישי והחגיגי של מגזין " כל הזכויות שמורות ".

המגזין הראשון מסוגו בארץ העוסק בתכנים משפטים ורפואיים הקשורים לזכויות רפואיות .

קוראינו יוכלו ליהנות ממיטב כתבות הנוגעות לסוגיות רפואיות ומשפטיות בתהליכי מימוש הזכויות במסלולי התביעה השונים העומדים לרשותם. טורי דעה אישיים בעניינים בוערים וייחודיים , מתן מענה לשאלות מעניינות וחשובות , ציטוטי פסיקה בתחומי הזכויות הרפואיות וכתבי רופאים בתחומי מומחיותם .

אנו מודים לעורכי הדין ולמומחים הרפואיים על כתבות מקצועיות ומרתקות .

המגזין מופנה לקהל הרחב, ואין בו כדי להוות חוות דעת מקצועית ו/או אחרת ו/או ייעוץ כזה או אחר בכל אופן והיבט . אנו ממליצים לקהל הקוראים לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בנוגע לכל עניין.

אנו מאחלים לכם קריאה נעימה וחג חנוכה שמח. עורכי המגזין : עו"ד ברק נבות, עו"ד יובל סמרה, עו"ד תומר בכר

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

2

ת ו כ ן ע נ י י נ י ם

תקנות הפיברומיאלגיה החדשות I ברק נבות , עו" ד ונוטריון , עו" ד יובל סמרה , תומר בכר , עו" ד ונוטריון

עמ' 4

.1

פציעה של חיילים בעת חופשה I עו" ד איריס אגסי מימון

5 - 6

עמ'

.2

מחלת מקצוע I אילנה ברק , עו"ד

7 - 8

עמ'

.3

פסילת קביעתה של וועדה רפואית בדרג ראשון בשל פגם שיורד לשורש ההליך כתחליף להגשת ערעור I עו" ד רון טלר ועו" ד מירב ימין

9 - 11

עמ'

.4

דום לב : למה זה קורה ואיך מונעים זאת I פרופ' יהודה אדלר

12 - 13

עמ'

.5

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

3

האומנם רעידת אדמה ?

בפתחן של תקנות הפיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית החדשות. אלפי נכים הסובלים מתסמונות אלה ממתינים בציפייה דרוכה, שמכאן והלאה תיקבע בעבור מחלתם הקשה דרגת נכות אשר תשקף, אחת ולתמיד את מצבם הרפואי והתפקודי .

רגע לפני כניסתן של התקנות החדשות לתוקף ( 01.03.2022 ) יש שיברכו על ההכרה בתסמונת הפיברומיאלגיה והתשישות הכרונית לספר הליקויים של הביטוח הלאומי ואולם , יש גם מי שסבורים כי מדובר בהכרה שהיא למעשה ריקה מתוכן. מחד סוף כל סוף, לאחר שנים רבות של מאבקים משפטיים הביטוח הלאומי נאות להכיר בתסמונת הכה חשובה והכניס אותה אל ספר הליקויים אך הלכה למעשה, לעיתים, הסעיף עלול להחליף סעיפי ליקוי אחרים ובכך להכיר בתסמונת הפיברומיאלגיה ולהעניק בגינה נכויות שונות אך עשוי לקזז נכויות אחרות אשר יהיו טמונות בהכרה ואף לבטל סעיפים חשובים אחרים.

המסקנה, כמו תמיד - להיוועץ עם מומחה בתחום הביטחון הסוציאלי שידע למפות את הסיכויים מול הסיכונים .

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

4

פ צ י ע ה ש ל ח י י ל י ם ב ע ת ח ו פ ש ה

גם חיילים שנפצעו בחופשה ולא "עקב השירות" יכולים לקבל הכרה כנכי צה"ל בנסיבות מסויימת .

שכל אירוע כשלעצמו יקנה 20% נכות לצורך ההכרה לפי חוק חבלה בחופשה .

ע"פ חוק הנכים תגמולים ושיקום , התשי"ט - ,1959 חייל יכול לקבל הכרה כנכה צה"ל רק אם נפגע בזמן ועקב שירותו הצבאי. גם פגיעה בדרך לבסיס או חזרה ממנו הביתה תחשב פגיעה עקב השירות. חריג לדרישת "עקב השירות" הינו פגיעה של חיילים המשרתים בשירות חובה בלבד ואשר ארעה בזמן חופשה, גם אם הפציעה ארעה בעת בילוי במועדון בערב שבת וגם במקרה שנפגע בתאונת דרכים. נהוג לטעות ולומר "שירות סדיר" כאשר מתכוונים למעשה לשירות חובה. "שירות סדיר" הוא שירות של הכוחות הסדירים, דהיינו גם שירות חובה וגם שירות קבע. חייל בשירות חובה יוכל לקבל הכרה כנכה צה"ל גם בגין פגיעה בחופשה אם יעמוד בתנאים של חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם – חבלה שלא בעת מילוי תפקיד, התשמ"ח- ( 1988 להלן "חוק חבלה בחופשה .)" אחד התנאים החשובים ביותר להכרה על פי חוק זה הוא שיקבעו לחייל 20% נכות רפואית ומעלה . לשם כך, החייל יזומן לועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות. אם ייקבעו אחוזי נכות פחותים מ ,20% לא תהיה כלל הכרה. כמובן שככל שתהיה החמרה בעתיד, הוא יוכל לפנות שוב בבקשה להכרה. יש לשים לב שאם היו מספר אירועים שבהם החייל נפצע בחופשה, לא ניתן "לחבר" את אחוזי הנכות מכל אירוע בנפרד, אלא נדרש

תנאים נוספים הקבועים בחוק הם שהפגיעה ארעה בזמן שהחייל לא נעדר מהשירות ללא רשות, כלומר שהחופשה אושרה מראש על ידי גורם מוסמך ביחידה .

תנאי נוסף הוא שהפגיעה ארעה ב 30 הימים הראשונים של החופשה .

תנאי נוסף, שהחבלה לא התרחשה תוך כדי עיסוק בעבודה, בעיסוק או בפעילות

עו" ד איריס אגסי מימון

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

5

ספורטיבית שנהוג לקבל עבורה תמורה (בין בכסף ובין בשווה כסף), גם אם העבודה או העיסוק או הפעילות אושרה ע"פ פקודות הצבא. גם אם החייל לא קיבל תמורה כלשהי, אבל מקובל בשוק לתת תמורה עבור העבודה או הפעילות, הוא לא יקבל הכרה כנכה צה"ל. במקרים בהם החייל קיבל היתר לעבוד בשל מצוקה כלכלית קשה, ונפגע במסגרת עבודה זו, הוא יוכל לקבל הכרה, אם יעמוד ביתר התנאים הקבועים בחוק. חשוב לזכור, כי אם הפגיעה של החייל ארעה עקב התנהגות רעה וחמורה שלו, הוא לא יקבל הכרה (סעיף 9 לחוק הנכים). יש לשים לב, שחיילים בשרות קבע או משרתים במוסדות ביטחוניים לא יקבלו הכרה אם לא נפגעו עקב שירותם. כלומר, אם חייל בקבע נפל בביתו או ברחוב, הרי שאין הכרה. ע"פ תיקון 29 לחוק הנכים, מאפריל ,2017 הקרוי "תיקון גורן" חיילים בשירות קבע המשרתים ברציפות לשירות החובה יחשבו בחצי השנה הראשונה לשירות הקבע כחיילים שאינם בשירות קבע. נשאלת השאלה האם חייל שנפגע בחצי השנה הראשונה של שירותו בקבע, יוכל לקבל הכרה על פי חוק חבלה בחופשה ? התשובה היא שלילית. חוק חבלה בחופשה אינו חל על חיילים בקבע, גם לא בחצי השנה הראשונה לשירותם אלא רק על חיילים שנפגעו במסגרת שירות החובה.

בעלת משרד בתחום נזקי גוף ונכי צה "ל שימשה היועצת המשפטית של " ועדת גורן " ומייצגת את אגף השיקום למעלה מ 20 - שנה.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים; חבלה בחופשה בחו"ל ( למעט חיילים בודדים שיצאו לחופשה מאושרת לצורך ביקור משפחה); חבלה הנובעות מייצור/סחר/שימוש בסמים או אגב ביצוע עבירה בהשפעת אלכוהול. גם חבלה שארעה כתוצאה מנטילת סיכון בלתי סביר מתוך כוונה או אדישות לא תזכה את החייל בהכרה. האפשרות להחריג את החייל מהכרה על פי אפשרויות אלו קיימת רק אם קיים פסק דין של בימ"ש או בית דין המרשיע את החייל בקשר לנסיבות כאמור או שקיים מסמך של גוף מוסמך לחקירה או להעמיד לדין המעיד על קיומן של ראיות לכאורה לקיומן של הנסיבות כאמור.ת כאמור. בתי המשפט עדיין לא אמרו את דברם בעניין פרשנות החריגים שהוכנסו במסגרת תיקון ,29 ומעניין יהיה לראות פרשנות זו .

חריגים נוספים לתחולת חוק חבלה בחופשה כפי שהוכנסו בתיקון גורן הם :

חיילים שנפגעו בתאונות דרכים במקרים שלא היו מזכים בפיצוי אם היה מדובר באזרח לפי

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

6

מ ח ל ת מ ק צ ו ע

עובדי קשר, עובדי ירי, פחחים, עובדי דפוס, וכיו"ב.

כמחלת לתקנות

מוגדרת

שהמחלה

בהתאם

מקצוע

הביטוח הלאומי.

פגיעה בשמיעה יכולה לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בירידה בשמיעה , צפצופים בלתי פוסקים באוזניים ( טנטון), פגיעה בשווי משקל ויציבות וכיו"ב. מקום העבודה אמור לספק לעובד תנאי עבודה הולמים, אשר לא יפגעו בבריאותו . מבוצעת בתנאי רעש, על המעביד לספק לעובדים , אוזניות, אטמים וכיו"ב. כן עליו לדאוג כי תהא ביקורת במפעל אחת לשנה לפחות, לביצוע ניטור רעש. בנוסף על מקום העבודה לקיים בדיקות שמיעה תקופתיות , כנדרש על פי חוק, לעובדיו החשופים לרעש מתמשך ומזיק . הגשת תביעה לביטוח לאומי המוסד לביטוח לאומי מכיר בליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש מזיק, בהתקיים המבחנים הקבועים סעיף 84 א לחוק הביטוח הלאומי , ואלה הם : ככל שהעבודה

חוק הביטוח הלאומי קובע רשימה סגורה של מחלות אשר מוכרות כמחלת מקצוע אולם לא אחת ישנם עובדים שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם, אך היא לא נמצאת ברשימת מחלות המקצוע מחד והיא לא תאונת עבודה מאידך. כדי לא לקפח עובדים אלה, הרחיבו בתי המשפט את הפרשנות לתאונת עבודה וכללו בה שני מצבים נוספים , מיקרוטראומה או ארוע חריג לדוג' אירוע מוחי, אירוע לבבי סכרת וכיו"ב. יש להגיש תביעה עד שנה מיום הפגיעה או מיום התגלות המחלה, שכן לאחר מכן מבצע הביטוח הלאומי קיזוז בגין איחור בהגשת התביעה.

עו" ד אילנה ברק עו" ד אילנה ברק

מהי מחלת מקצוע בביטוח הלאומי? מי יהא זכאי להכרה כמחלת מקצוע בביטוח הלאומי? אילו תנאים על הנפגע להוכיח? מתי ליקוי שמיעה ייחשב כמחלת כמקצוע ? מהי תסמונת התעלה הקרפלית ומתי תחשב כמחלת מקצוע לשאלות אלו ואחרות קימת משמעות רבה כאשר מדובר באדם הסובל מפגיעה מתמשכת על רקע עבודתו כשכיר או כעצמאי .

ליקוי שמיעה וטנטון

תביעה למחלת מקצוע

עובדים רבים חשופים מדי יום לרעש מזיק במקום עבודתם, בעיקר בשל אופי העבודה, לדוג’ עובדי מוסך, נגרים , מסגרים, חרטים,

סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מחלת מקצוע כמחלה שהעובד נפגע בה עקב עבודתו או עיסוקו שהיא תוצאה של חשיפה חוזרת לגורם המזיק ובתנאי

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

7

היד הדומיננטית היא זו שבדרך כלל סובלת ראשונה ובדרגה חמורה יותר, תסמונת התעלה הקרפלית מאובחנת לרוב ע"י בדיקת EMG .

טיפול רפואי בגין מחלתו, ריפוי החלמה ושיקום מקצועי. . CTS תסמונת התעלה הקרפלית תסמונת התעלה הקרפלית הינה דלקת כרונית של הגידים בידיים הנגרמת לרוב מעבודות הדורשות ביצוע פעולות חוזרות ונשנות עם פרק כף היד, כגון, שימוש רב במקלדת מחשב, כתיבה מרובה, השחזה, שיוף, ליטוש יהלומים קידוד מחירים וכיו"ב. על מנת שניתן להכיר בפגיעה מסוג זה בביטוח לאומי כמחלת מקצוע יש להוכיח כי מחלה זו התפרצה בגוף העובד עקב אופי ותנאי העבודה. חולשה ביד, כאבים בעת שימוש ביד, או כאבי אחיזה תחושה של נימול והירדמויות של היד דקירות שונות. פגיעה זו שכיחה מאוד. היא אופיינית במיוחד לאנשים העובדים בעבודות של סרט נע במפעל, בהרכבות של דברים, הדבקות, קיפול של קרטונים, בטיפול במזון, בקידוד מחירים, בהקלדות מרובות על מחשב וכדומה סימפטומים :

העובד נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך וחשיפה לרעש מזיק ממוצע ומשוקלל של 85 דציבל לפחות.

בעקבות החשיפה הממושכת לרעש נגרמה לעובד ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת. מהאוזניים . לעניין הטנטון נקבע, כי רעש תמידי באוזניים ( להלן- טנטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלה אם כן התקיים האמור בסעיף 1 ובסעיף 2 לעיל וכן כל אלה: בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן, והטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק והפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית. ככל שביטוח לאומי יכיר בתביעתו של העובד לליקוי שמיעה כמחלת מקצוע, יהא זכאי לזכויות המוענקות לנפגעי עבודה כדמי פגיעה, וגמלת או מענק נכות, כך גם כושר השמיעה

זכאי הנפגע לזכויות נוספות

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

8

פ ס י ל ת ק ב י ע ת ה ש ל ו ע ד ה ר פ ו א י ת ב ד ר ג ה ר א ש ו ן

ב ש ל פ ג ם ש י ו ר ד ל ש ו ר ש ה ה ל י ך כ ת ח ל י ף ל ה ג ש ת

ע ר ע ו ר

הנטייה הטבעית היא להגיש ערעור בכל תרחיש בו נראה כי החלטת הוועדה הרפואית מקפחת או פוגעת בזכויותיו של מי שעמד בפניה

לעררים – דבר שלמעשה כרוך " בהפסד ערכאה".

מה הדין באותם המקרים שבהם ניתן לומר כי לא מדובר "בטעות" סתם אלא בכשל מהותי היורד לשורש עבודתה של הוועדה. האם גם במקרים אלו דרך הערעור היא הדרך הנכונה בנסיבות העניין? בכך נעסוק ברשומה קצרה זו. בפסק הדין המנחה בעניין המוסד לביטוח לאומי נ. פנחס ארבל (עבל 464/99 ) נקבע (ע"י כב' השופטת נילי ארד) כי רופא מטפל איננו יכול לשמש כפוסק רפואי בעניינו של אותו המבוטח וכאשר הדבר התרחש הרי שהמדובר בכשל הפוגם בעקרונות הצדק הטבעיים ועל כן החלטת הוועדה בטלה. התרופה לאותה בטלות הינה כינוס וועדה רפואית בדרג ראשון בהרכב אחר ולא עמידה בפני וועדה

פגם מהותי ככזה

ראיית

המביא לבטלות של וועדה רפואית מעיקרא נקבע מספר שנים קודם לכן גם בבית המשפט המחוזי בהחלטה מנומקת ומרשימה של כב' השופט דוד חשין בעניין ת.א. ( מחוזי ירושלים ) 669/90 שרביט מיכאל נ. כלל חב' לביטוח ( החלטה מיום 10.1.91 .) במסגרת אותה ההחלטה החליט ביהמ"ש על מתן רשות להבאת ראיות לסתירת קביעת המל"ל בתביעת פלת"ד וזאת בשל פגיעה בכללי הצדק הטבעי. באותו המקרה, הנפגע הציג בפניי הוועדה פגיעות ומגבלות אורתופדיות אשר נותרו לו בעטיה של התאונה ואולם הוועדה, מצידה,

עו"ד רון טלר

ראתה לנכון להזמין מצידה מעקב נסתר אחרי המבוטח. על יסוד ממצאי המעקב שללה הוועדה את נכותו של המבוטח אך בטרם שעשתה כן לא הזמינה אותו לעמוד בפניה ולהשיב או להתייחס לממצאי החקירה שהוזמנה. תוך שהוא פוסל את קביעת הוועדה מעיקרא בשל פגיעה בכללי הצדק הטבעי קבע ביהמ"ש את הדברים הבאים:

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

9

...יש לראות את התנהלות הוועדה הרפואית מדרג ראשון כאילו לא התכנסה מעולם וקביעתה הינה בטלה מעיקרה ( VOID )

היות פרופ' אלירז מטפלו בעבר.

דקדקנית של כללי המשפט המנהלי והקפדה על כללי הצדק הטבעי הוכרה על ידי בתי הדין לעבודה, אשר הלכו בעקבות "הלכת פנחס ארבל" ובמקרים המתאימים פסקו כי אכן יש לראות את התנהלות הוועדה הרפואית מדרג ראשון ככזו אשר יש לראות אותה כאילו לא התכנסה מעולם וקביעתה הינה בטלה מעיקרה ( VOID .) כך נפסק בפסק דינה של כב' הנשיאה וירט לבנה ( כשופטת בביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב) בערעור אשר הוגש על ידי משרדנו במסגרתו הוברר כי חלפו 10 שנים מהמועד בו שימש פוסק בוועדה בדרג ראשון כרופא מטפל במבוטח. חרף העובדה כי הפוסק לא זכר ולא זיהה את המבוטח ואף המבוטח עצמו לא זיהה את הפוסק בעת הוועדה פסק כב' ביה"ד כי: " בענייננו, אם כן, חל אותו פגם מהותי בעבודתה של הוועדה מדרג ראשון, אשר לא תוקן בעצם ישיבתה של הוועדה לעררים .... קיבלתי את עדותו של המערער לפיה לא ידע מהי ההשלכה של

" לא יכול להיות ספק בכך, שהוועדה לערעורים היא בגדר גוף מעין שיפוטי, המצווה על כללי הצדק הטבעי. הוועדה לערעורים מכריעה בסכסוכים שבין הנפגעים בתאונות עבודה לבין המוסד לביטוח לאומי. יתרה מזו, מאז הוסף התיקון של סעיף 6 ב לחוק, נודעת לפסיקת הוועדה משמעות מרחיקה לכת יותר, שכן קביעותיה בעניין דרגת הנכות של נפגע בתאונת עבודה מחייבות את הנפגע, לא רק כלפי המוסד , אלא גם כלפי המזיק בתאונת הדרכים. לפיכך, חלים עליה הדברים שנאמרו שוב ושוב בפסיקת בית המשפט העליון, לאמור : " כוועדה מעין שיפוטית חייבת הייתה הוועדה לקיים לגבי העותר את חובת השמיעה, לאפשר לו להופיע ולהשמיע את טענותיו (חובת השמיעה הראשונית ) ולהגיב על טענות שהועלו כלפיו (חובת השמיעה המשנית)."

נראה כי גם שהגיע לוועדת העררים לא עלה בדעתו להתלונן על כך, או לו כל תיקו הרפואי היה פתוח גם בפני ועדה זו לו היה מי מחברי הוועדה מפנה את תשומת ליבו של המערער לכך שאחת מזכויותיו היא שעניינו יועלה בפני רופא שלא טיפל בו בעבר, היתה הועדה ממלאת נאמנה את ציפיותיו של ביה"ד, כפי שבאו לידי ביטוי בעניין ארבל". בל /03 001249 אלכס מראנה נגד המוסד לביטוח לאומי,

ראיית הוועדה כגוף מעין שיפוטי האמון על שמירה

עו" ד מירב ימין

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

10

במקרים אחרים, נקבע כי נפל כשל אשר יורד לשורש החלטת הוועדה לעררים כאשר נשללה זכותו של עורך הדין להיות נוכח בחדר הבדיקה (ב"ל 4994/08 בנישו דני נגד המוסד לביטוח לאומי) ; כאשר עניינו נדון על ידי מותב רפואי שאיננו בעל הסמכה נכונה: פנימאי ולא קרדיולוג ( עבל 431/03 משה חקק נ. המלל) או אורתופד כללי ולא אורתופד מומחה לכף יד כאשר הונחה בפני הוועדה חוו"ד של מומחה שכזה ( עב"ל 425/99 יהודה סעדיה נגד המוסד לביטוח לאומי).

היורד לשורש ההליך.

בכל המקרים הללו, אשר כבר נקבע כי החלטת הוועדה בייחס אליהם בטעות יסודה , אפשר כי ימצא כי המדובר בפגם אשר יורד לשורש ההליך וככל שהוא יתרחש בדרג הראשון הרי שיש לראות את החלטת הוועדה מדרג זה כבטלה מעיקרא. לסיכום נאמר כי הגשת ערעור אינה בהכרח התרופה הנכונה בנסיבות כאשר המדובר בכשל משמעותי אשר ניתן להגדיר אותו ככזה

כדאי תחילה לבחון, אם כן, האם המדובר בכשל הנוגע לליבת עבודתה של הוועדה או להשגה העוסקת בתוכן ההחלטה. באופן זה ובמקרים המתאימים ניתן יהיה להקפיד על שמיעת עניינו של המבוטח בשתי ערכאות ולהימנע מאובדן ערכאה בשל פגם מהותי בעבודת הוועדה מדרג ראשון.

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

11

ל מ ה ז ה ק ו ר ה ו א י ך מ ו נ ע י ם ז א ת ?

ד ו ם ל ב :

שלושה המקרים ששמענו לאחרונה על שחקן הכדורגל הדני אריקסן על אל"מ שרון אסמן ועל איש התקשורת רוני דניאל, הם מקרים של דום לב. עד כמה תופעה זו שכיחה, למה זה קורה והאם ניתן למנוע אותה? זאת ועוד בכתבה שלפניכם.

עד כמה שכיחים מקרים של דום לב ?

מקרי דום לב הם מקרים די שכיחים. במדינת ישראל יש כ- 17 מקרים ביום של דום לב בבית, מחוץ לבית החולים. לשם ההשוואה , מספר המתים מתאונות דרכים בישראל הוא כאחד ליום. באופן מפתיע רוב המקרים של דום לב מתרחשים בשעות הלילה ומכאן הבעיה – זמן ההגעה של אמבולנס בישראל הוא 7 - 9 דקות ובדום לב חשוב לקבל טיפול תוך 4 דקות.

פרופ' יהודה אדלר מומחה לקרדיולוגיה , פנימית ומנהל רפואי

אם הטיפול ניתן מאוחר יותר הנזק המוח בלתי הפיך (כמו במקרה המצער של שחקן הכדורגל מני לוי).

מדוע מתרחש דום לב ?

בשבועות האחרונים עלו לכותרות שלושה מקרים של דום לב: של שחקן הכדורגל הדני אריקסן, של הקצין הישראלי אל"מ אסמן, ושל איש התקשורת רוני דניאל. ההבדל בין שלושת המקרים הוא שאריקסן עבר תהליך החייאה באמצעות שימוש בדפיברילטור החשמלי וחייו ניצלו , בעוד שבסביבת הקצין ואיש התקשורת לא היה מכשיר כזה והם נפטרו . האם דפיברילטור היה יכול להציל את חייהם של הקצין הישראלי ושל איש התקשורת ? בסבירות גבוהה: כן!!!

מבחינת הספרות המקצועית , מבדילים באופן גס בין דום לב מתחת לגיל 35 ודום לב מעל לגיל .35

במצבים שבהם דום לב מתרחש בחולים מתחת לגיל ,35 הסיבה היא לרוב מחלות של שריר הלב , כמו למשל קרדיומיופתיה היפרטרופית . מעל לגיל ,35 לרוב מדובר בטרשת עורקים , חסימת עורק עי קריש דם כתוצאה מכך התקף לב שמסתבך לדום לב .

התוצאה בשני המקרים דומה – פרפור חדרים , מחסור באספקת הדם למוח , וללא טיפול אף למוות .

במקרים של טרשת , חסימת העורקים היא זו המובילה

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

12

למרות שהוא היה בעל גורמי סיכון, לא אובחנה מחלת לב וכתוצאה מהתקף הלב שחווה בזמן המשחק, הוא היה עלול להגיע לדום לב. שימוש בדפיברילטור על ידי ומתן של מכה חשמלית הובילה להצלתו. מכאן החשיבות הגדולה של דפיברילטורים . החוק אומר שיש צורך בדפיברילטור בכל מקום ציבורי שיש בו מעל ל- 500 אנשים, אולם יש הסבורים שצריך דפיברילטור בכל מקום ובעיקר בבתים ובחדרי הכושר גדולים כקטנים. למעשה, מדובר במכשיר מציל חיים לפחות ב- 90% מהמקרים . האם יש דרך להפחית את שיעור מקרי דום הלב באוכלוסייה ? חשוב שכל גבר מעל לגיל 40 וכל אישה מעל לגיל ( 50 ואלו שיש להם גורמי סיכון אף לפני) יעברו הערכה אצל רופא/ה מומחה לקרדיולוגיה , ויינקטו ברפואה מונעת כדי לאתר את גורמי הסיכון כדי להפחית את הסיכון לדום לב עתידי עד כמה שניתן. בכל שבוע אני זוכה להציל אנשים מהתקפי לב ודום לב ומחזיר אותם למשפחותיהם וילדיהם ללא כל פגיעה בלב. אין זכות גדולה יותר מבחינתי בעולם הזה.

להתקף לב וכתוצאה ממנו נוצרת הפרעת קצב טרמינלית של פרפור חדרים, מצב הדורש החייאה ומכה חשמלית כדי להחזיר את החולה לקצב לב תקין. במידה וניתנת מכה חשמלית בזמן, הסיכוי להצלחת החולה הוא כ- 90% ואף יותר.

איך אם כך ניתן למנוע דום לב ?

חשוב אבחון מוקדם של מחלות רקע, מחלות בשריר הלב בצעירים ואבחון של טרשת עורקים במבוגרים . חשוב שצעירים המבצעים ספורט בשגרה יקפידו לבצע גם בדיקות אקו לב ולעיתים אקו לב במאמץ. בטרשת האבחון הוא אחר, כי צריך לזהות אם קיימת היסטוריה משפחתית , לזהות גורמי סיכון לטרשת עורקים ( שומנים בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית ועוד ,)... וכמובן לאבחן את המחלה בזמן. במידה ומתרחש דום לב, איך ניתן לטפל ולהציל חיים ?

שימוש בדפיברילטור - מתן של מכה חשמלית - עשוי להציל חיים במקרה של דום לב.

ניקח לדוגמה את הסיפור על אוהד כדורגל שהתמוטט בגמר גביע המדינה לפני כחודש -

כל הזכויות שמורות I גיליון 3

13

כ ל

הזכ ו י ות

שמורות

מגזין זכויות רפואיות

כ י ה ז כ ו י ו ת

הרפ ו א י ו ת

שלכם ש ו ו ת

כסף !

כל הזכויות שמורות I גיליון 1 כל הזכויות שמורות I גיליון 3

14