עמלתון - עיתון חט"ב "עמל תעופה וחלל" מעלה אדומים -יוני 2024 - גיליון מס' 29

עוד מבית הספר

ריאיון + אמני הסטודיו של גיל התערוכה של הסטודיו של גיל

לפני יותר מעשרים שנה, פתחה הציירת גיל פינטו חוג ציור בסטודיו בקידר. מאז, החוג צבר תאוצה ופופולריות והפך מוקד משיכה טבעי

לאומנים ממעלה אדומים והסביבה שרוצים ללמוד או לשפר את יכולותיהם בציור. לחוג של גיל שני מסלולים: אחד לצעירים ואחד למבוגרים, וגם בכל אחד מהמסלולים ישנן כמה קבוצות שונות שנפגשות בימים שונים. מדי שבוע פוקדים את הסטודיו צעירים ומבוגרים כאחד. הדבר אולי המיוחד ביותר שמייחד את החוג של גיל הוא החופשיות והגמישות שגיל מאפשרת עבור הלומדים אצלה: במקום לקבוע ציור אחד שכולם מייצרים לאורך זמן מוגבל ולאחר מכן להסביר אותו שלב אחר שלב, גיל מאפשרת ללומדים בחוג שלה לבחור בעצמם איזה ציור הם רוצים לצייר ולעזור להם כפי שהם צריכים. בסטודיו של גיל ישנם תיקיות רבות וספרים שבתוכם ציורים רבים ומגוונים בצורתם ובסגנונם, וניתן לעיין בהם ולבחור איזה ציור לצייר. גיל מספקת את החומרים הדרושים, מייעצת ומדריכה, ומאפשרת לצייר לצייר את הציור שבחר בחופשיות כשאם הוא צריך, הוא יכול לקרוא לה והיא תבוא ותסייע לו במה שהוא מתקשה בו. האופי החופשי והמשוחרר של החוג מאפשר תוך כדי ציור גם לשוחח עם שאר חברי הקבוצה אך כמובן גם ריכוז ורוגע. מדי שנה, מניבים הציירים בחוג - בין שהם מבוגרים או צעירים - עשרות יצירות מדהימות ומרשימות, ובכל שנה, למעט השנים בהן הייתה מגפת הקורונה, גיל עורכת תערוכה במוזיאון קסטל שבמסגרתה מחליטים הציירים אלו מבין היצירות שציירו לאורך השנה הם רוצים גם להציג ותולים אותן לעיני כל המבקרים במוזיאון. גם השנה, התקיימה תערוכה שכזו במוזיאון קסטל. במסגרת התערוכה השתתף אפילו תלמיד מבית הספר , שהציג את יצירותיו במוזיאון לצד שני סיפורים קצרים ושיר שכתב בהשראת כל אחת 5’ שלנו, ליאור ויינשטיין מכיתה ח מהיצירות. התערוכה השנה הייתה מרשימה מאוד וניכר שהושקעה בה מחשבה ומאמץ רב, הן מצד האומנים והן מצד גיל ושאר המארגנים של התערוכה, וכמובן מצד המוזיאון שפינה אזור ממנו לטובת הציורים של ציירי החוג של גיל. גיל נענתה ברצון ובשמחה להתראיין לעיתון שלנו בנושא התערוכה והחוג שלה, ואלו השאלות ששאלנו אותה והתשובות אשר ענתה: מתי ואיך חשבת בפעם הראשונה לערוך תערוכת יצירות של אומנים מהסטודיו שלך? ספרי מעט על ההגעה לרעיון ועל ביצועו. שנה ארגנתי בקידר לראשונה תערוכה של תלמידים מהחוג במועדון היישוב, כי היה לי חשוב שאנשים יראו את העבודה הקשה של 20 “לפני התלמידים, שהתאמצו ועבדו על יצירותיהם. היצירות היו יפות כל־כך שרציתי שכולם יראו אותן ויהנו מהן. המועדון בקידר היה קטן ולא הייתה לתערוכה חשיפה רבה, ולכן אחרי שנתיים החלטנו לערוך את התערוכה באשכול הפיס ושם הייתה החשיפה גדולה בהרבה ויכולתי ממש לראות כמה טוב זה עושה לאומנים שאנשים באים לראות את היצירות שלהם. לפני שנתיים התקדמנו לרמה גבוהה יותר והתחלנו לערוך תערוכות במקום הראוי ביותר לאומן להציג את עבודותיו: ‘מוזיאון קסטל’.” זו לא הפעם הראשונה שאת עורכת תערוכה שכזו. מה היה מיוחד בתערוכה הזו שהיה רק בה? מה היה שונה בינה ובין תערוכות קודמות? “השנה בתערוכה היו שני תלמידים, אחד צעיר ואחת מבוגרת, שהביאו משהו נוסף לציורים שלהם: תלמיד אחד כתב שלושה סיפורים בעקבות שלושה ציורים שצייר ונדהמתי לראות כמה שזה היה משמעותי גם לאמן וגם לאורחים שנהנו לקרוא את הסיפורים ולראות את הציורים שהמחישו אותם; בנוסף, הייתה תלמידה מבוגרת שציירה את אביה ז”ל, שהיה נוהג למכור חמוצים, הוציאה מדבקות של הציור שלה והדביקה אותן על צנצנות חמוצים, ובכך הנציחה אותו ואת פועלו.” אם יש עכשיו ילד מהקוראים שלנו שמצייר אבל לא יודע איך להתקדם בתחום הציור, מה היית ממליצה לו לעשות? “אני מאמינה שלכל אחד יש את הקצב שלו, והכי חשוב שכל אחד יעשה את מה שהוא הכי מתחבר אליו. כשאנחנו מחוברים למה שאנחנו עושים ומתמידים בכך, אז אנחנו גם מתקדמים. אני גם מאמינה שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה לעשות ושבתוך כל אחד קיים אדם יצירתי ומוכשר.” אנחנו מודים, כמובן, לגיל פינטו, שהסכימה להתראיין לכתבה ולתת את תשובותיה המעשירות והיפהפיות. 5 כתב וערך: ליאור ויינשטייו ח טיול שנתי שכבת ז למשך יומיים. 4.4 -3.4 תלמידי שכבת ז’ בבית הספר יצאו לטיול שנתי בתאריך אולם התערוכה לפני פתיחת התערוכה ליאור ויינשטיין על רקע היצירות שצייר וכתב המדבקה של הציירת שהנציחה את אביה בעזרת צנצנת חמוצים מהסוג שהיה מכין בחייו

ביום הראשון של הטיול הם עברו במסלול : נחל חווארים ועין עבדת. שם הם גילו ולמדו על צמחים שונים ומגוונים, במהלך הטיול התלמידים חווה קשיים על הדרך שהתמודדו איתם בדרך נפלאה. בזמן הטיול גילו יוזמה וגילו אמפתיה כלפי תלמידים והמורות אלא גם לטבע. התלמידים התגבשו בזמן הטיול בצורה יוצאת מן הכלל, כשלתלמיד היה קשה תמיד היה מישהו שיעזור לאחר ויתמוך אם תלמיד אחר התייאש. לדוגמא: לקראת סוף המסלול ביום הראשון היה נחל שהשכבה הייתה צריכה לעבור דרכו כדאי לעבור לצד השני, היה קושי בלעבור את הנחל מכיוון שהיה צריך לעבור לצד השני בעזרת אבנים קטנות מאוד, תלמידים, מורים ומדריכים נרתמו לעזור לאחד השני ובהצלחה. כאשר הגענו לאוטובוסים נסענו למפל בעין עבדת, הלכנו הליכה של רבע שעה עד שהגענו למפל מיוחד מאוד. מדוע הוא מיוחד אתם שואלים? מפל זה הוא מפל מוגן הנמצא באמצע המדבר, תופעה לא נפוצה. לאחר המסלול דקות והגענו למקום לינה “חאן רביבים, שם סיפקו לתלמידים חדרי שינה, שירותים, מקלחות 40 נסענו בכביש בבוקר, 6:00 . יום למחרת כולם קמו בשעה 23:30 ואוכל. היה לתלמידים אפשרות להסתובב חופשי עד השעה התארגנו למסלול השני. המסלול השני היה ב “עין ירקעם, פארק ירוחם”.

במהלך המסלול גילנו תופעה במדבר שחול יכול להיבצר בצבעים שונים ואף ראינו זאת, שם קיבלנו מבית ספרנו בקבוקים קטנים אשר בהם אספנו את החול ומזה יצרנו מזכרת נהדרת מהטיול בדרך למעלה אדומים שם פגשנו 6 שאנו לא נשכח. לאחר חוויה זו עלינו על האוטובוסים על כביש את משפחתנו שהתגעגענו עד מאוד. לסיכום: טיול זה היה טיול מגבש לכולם שישאיר לכל אחד זיכרון נפלא להמשך חיינו. 6 כתבו וערכו: מיטל וולפמן ויערה רובין, כיתה ז

4