הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

עוזיאל לא שקט על שמריו, הוא אימן ללא הרף , את גיבוריו והכין אותם למלחמה פלשתים ב ה אורבים ומצפ לשעת הכושר. הפלשתים ים לוחמ היו

ים

והם היו איום חמור לבני ישראל .

זריזים ו

אמיצים

יו של עוזיאל השת כללו מאוד בתכסיסי המלחמה שלהם ובשימוש

וחמלגם

. מזה של הפלשתים בד בבד עם אימוני הלחימה

בנשקם שהיה פחות מתקדם

גם אמונתם באלוהים והעמיקה ועמה

באימונים

ניסיון

הלכה

רב

תשירכו הרבים

גבר ביטחונם . י עצמה ביטחונם

היה כה גדול עד שחזו בדמיונם את הניצחון העתידי על הפלשתים והאמינו כאילו הוא כבר עובדה קיימת. האמונה בניצחונם הייתה כה גדולה עד שבא רגע בו השתוקקו מאוד למלחמה. הם ציפו להתנפלות הפלשתים עליהם בכיליון עיניים ת י שדכ היה להם עילה להילחם בה ם ו אינם כי להוכיח נופלים בכישורי מלחמתם .

העצמי

ם פלשתי מה

. ול מאודם לקרב הבא עם הפלשתים כל יום שעבר בשקט

ו הם ערג וציפו בכ

בניצחונם עד כי

כל כך

נפשי . היו הם

, וללא מלחמה גרם להם אי -

בטוחים

שקט

בכל מאודם ש בקרב הבא יגברו על הפלשתים במחי יד אחת , אך

האמינו

ולא מיהרו

,

הפלשתים לא ידעו על ערגתם זו של בני ישראל למלחמה , ו

השתהו

. קרבל לצאת

ם מעימות

בני ישראל פירשו את השתהות הפלשתים לצאת למלח כחשש מה

,מםע , , הפלשתים כמו בני ישראל , ראו את הנולד שהוא תבוסת ם מפני בני ישראל . ובינתיים סבלנות ם של בני ישראל הלכה ופקעה , ו בתשוקתם עזהה לצאת לקרב ו אל פנ שירת ש , שמואל בימים ההם בשילה ב ו של תדרכה , עלי והלך בדרך בה לימדו עלי ללכת . היה עלי כבר זקן ותשוש . מכל המאורעות והמתחים שחלפו עליו ידע העם שזמנו של עלי עומד להסתיים, ו מאוד את שמואל שגדל בצלו , נשמע לכל כאילו גם הם

הוקיר

, והיה דוגמה ומופת של נאמנות לאלוהים על כן ה ם ע

הוראותיו של מדריכו ,