הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

אותו בגאון ובגאווה . קולות תרועה עזים עלו מן המחנה

, חופני ופנחס נשאו ש

וחמים זה לזה

של בני ישראל למראה הארון : "הפעם יושיענו אדוני ," ו הל ארק

. מעודדים " ה פעם יושיענו אדוני !" הם היו בטוחים כי הארון הוא ערובה לניצחונם , ו העל הם לא

שמא

בדעתם

אות קלון על הארון ועל הקרב על ו , בכלל

של בני עלי שופכ

הרבים ם ה חטאי

ים

, כן אין להם כל סיכוי לנצח ו אילו שעשו במש ך כל השנים יכופרו וייסלחו עם הביאם את הארון לשדה הקרב והדבר ייחשב להם למעשה של צדקה . שמחה הת ו קריא הגדולות ו האדירות מפי הלוחמים , בראותם את על כל ההרים מסביב ועד למרחקים הגיעו . גם הפלשתים שמעו את קול התרועה הבוקע מ מחנה בני ישראל , ולא הבינו על מה קול התרועה הזה . הם התחלחלו כשנודע להם ברית שארון י אדונ הגיע סברו כי כל חטאי ם הרבי ארון אלוהים בקרב המחנה

הם

בני עלי

שפרצו

הדהדו

בראש, הם סברו כי אוי להם ואבוי להם

הלוחמים , והוא הולך

לפניהם

למחנה

להזכיר לבני

הברית הוא רק ארון

, עתה מאלוהי ישראל - ארון שו ידע לא כי

שבא

הלוחם למענ .ם

האלוהים מו עצ

ישראל את תורת אלוהים , יננו א אהוו

האלוהים עצמו, פסל דגון והאלוהים בשביל

כשם ש הם ראו בפסל

תא דגון

ואלמב עצמו

הפלשתים חד הוא הדבר, וכשהפסל מוצב בהיכל , אלוהים ה

נמצא בהיכל , לכן ל התח הם חלו מאוד בשמעם את קול תרועתם של בני ישראל עם הגעת הארון לשדה ה קרב. הם פירשו את הגעת ארון הברית של בני ישראל לשדה הקרב כאילו אלוהים עצמו בא לשדה הקרב להילחם למענם , ולכן נתקפו חרדה ובהלה גדול ו , ות צעקות היסטריות פרצו מגרונותיהם . הם הכירו את כל סיפו רי הגבורה שאירעו לבני ישראל ב צאתם מ , מצרים ואחר כך בל , כתם במדבר . ועד כניסתם לארץ כנען הסיפורים הילכו בין כל

כבודו

של בכי

רמות