הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

יה לא נתעברה עדיין . חנה חששה מאוד

! -ראו אויה

חודשים אחדים ו

חלפו

ימים

. היא נזכרה כל ב ים רגע אותם

יה- עם אור

חוזר על עצמו

סיפור ש

ה האישי

במשך כ עשרים שנה עד

יללה לבן , וב כל הסבל הרב

ושנים פ הםב

שעברה

מנת חלקם

היא יהיה

. שזכתה בשמואל היא לא רצתה שאותו סבל בלה שס

גם

היא נ תקפה חרדות גדולות וכבר ראתה בדמיונה מראות

של שמואל יה. - ואור

מיד החלה להתפלל לאלוהים ולבקשו ש יברך את אור - , יה וימנע

. לכן קשים

.

מזלה של אור - יה

ממנה סבל. ש יהיה לא

כשלה

חבל שעל י איננו

שתפילה למען הזולת חזקה יותר מתפילה ית. פרט

כנראה

מואל, הרהרה בינה

, עוד , אמרה לא פעם בלבה אולי זכותו לש תדמועה תהיי

עברו להם

זמן כה ארוך כמו כי ה. חנ

יה לא נאלצה ל

, לבינה -אור אך

המתין

ולרווחת . הכול

חודשים אחדים , והנס אכן קרה. אור - יה התעברה , לשמחת כולה

, זכה באישה נפלאה

עתה אוכל למות בשקט אמרה חנה בינה לבינה. שמוא ל

נולד לו בן חמוד : עמיאל , חיי הם מתנהלים על מי מנוחות בדיוק כמו שקיוויתי שיהיה , -אור . יה היא עזר כנגד שמואל ו שמואל מאושר בבת זוגו אור - יה שה ירה את א .

גם

חייו

. עוד צורך, אמרה חנה לעצמה עיסוקי העיקרי הצטמצם להכנת המעיל

אין בי

, שנה ושנה מעיל, שנעש ה סמלו כל ימיו. חנה השקיעה

ל שמואל כמו בכל

ואהבתה בעצבה אותו למענו, ומ די שנה

במעיל זה את כל כי שרונה

דמיונה

במטה קסמים

. בשנה הלך המעיל ונעשה יפה יותר ויותר

האריפו ה ידרה

כאילו

. נראה כאילו כל מהותו של שמואל טמונה במעיל זה

את המעיל, ו

לעתים חזרה ח , נה לביתה בערבים אל משפחתה: אל אישה אלקנה ואל . ילדיה האחרים אך לעי תים נשאר ה ללון בביתו של שמואל, כשחשה ש היא נדרשת לעז -אורל ור יה ששוב הרתה וציפתה לילד .סףונ היה זה בעיקר . כששמואל נעדר מביתו ונדד בין השבטים