הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

ט. חכה לו בכל יום שיבוא

בני ישראל אמרו נואש לנוכח מצבם , הם סברו כי ה אלוהים זנח אותם לאנחות, שילה חרבה ו איננה, ארון אדוני בשבי הפלשתים באשדוד . , ואין מושיע שמואל סוב , ב בין היישובים לעודד את העם , להפיח בו רוח של תקווה ו לעורר להאמין כי האלוהים לא זנח את עמו ולא יזנח א ותו . הוא הביא להם דוגמאות קרובות להם, ממשפחותיהם : לעיתים אבא כועס על בניו, אך לעולם נ לא י טוש אותם בשל כך , . הוא יעניש, יגער , ידריך אך לעולם לא י . ך גם כ טוש ים אלוה לעולם לא י טוש את בניו . הוא ידע כי קשה לעודד עם מוכה, שתקוותו אבדה לו, אך הוא גם ידע כי עליו להפגין אמונה שלמה וביטחון , באל ולעודד את העם חוסר האמונה לבו ל , אך הוא סילקם מיד ממחשבותיו, אל לי לתת למחשבות אלה לחדור למוחי ולהטות את לבי הנאמן והמאמין . המלחמ ות בפלשתים דלדלו את העם, דכאו , את מצב רוחו ו במצב כזה של דכדוך אין פלא כי הייאוש . דבק בו אך שמואל לא נואש. הוא האמין באמונה שלמה כי אלוהים , ישיב להם את ארון הברית. הוא לא ידע כיצד ואיך וגם לא , כי מתי הארון נמצא בשבי הפלשתים. וכשהארון איננו בקרבם חשו כאילו ם, ואולי לא ישוב לעולם לשכון בקרבם . רבים מן העם החלו להרהר הרה ורי עבירה קשים. ש מא כל הסיפור על , אלוהים גבורתו והניסים שעשה לעם במצרים אינו בדיה שמישהו בדה , שפקדה אותו : , ולמרות הספקות שעלו בלבו פנימה שמא העם צודק ממני , ואני אינני רואה נכוחה ? את המצב הרהר שמואל בינו לבינו , וספקות חלחלו גם נטש עצמו

לעולם

על אף

אלוהים

אלא

אינו אלא מעשה תעתועים שעבר מדור לדור עד ש העם החל להאמין בו .