הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

אינו משתף את האדם בהחלטותיו , ו עלינו רק

ותוכניותיו . גם האל

להא בות מחש

.

להאמין כי כל מעש יו של האל

לטוב

הם אך

אלקנה ז עוד כר את חנה האחרת. הן הוא ה כירה מאז ימי ילדות ם בשל

, ילדים שיחקו

ומשפחותיהם היו מיודדות מאוד. כשהיו עדיין

יותה , יםשכנ ם

. בשמחה. הוא זוכר אותה כילדה מאושרת ועליזה הוא זכר את

יחד בחצרם

צחוקה הרם המתגלגל באושר כשבילו במשחקי . ם לא פעם אביה של חנה כעס עליה לשמע צחוקה הרם והעליז, הוא חשב זאת לחטא, אך הם כילדים היו שמחים ו מאושרים, ו לא יכלו להימנע מן הצחוק . השובבני מאז הולדתה תמיד , היה חיוך נסוך על פניה " ניכר בה כי חנן אותה , האל במזג טוב , " " אמר אופי נוח לה , " היה מוסיף , " נו לה קרא א בכדי לו . חנה את דבריו, ואכן, הכ ו ל אהבו את חנה בשל אופייה הנוח וחינה הרב . כבר ב ימי ילדותם י יעדו אותם אבותיהם זה לזו. אבות יהם החליטו על כך כדי לשמר את ברית ידידות יהתו משפח נצח ם ל , ולקשור את המשפחות גם בברית כי , דמים היו כל כך קרובים ואוהבים זה לזה , . ורצו להיטמע משפחה במשפחה מאז ומעולם ידע אלקנה אשר כש יגדל י שא את חנה לאישה, והוא אכן אהב . אותה, כיבד אותה, ושמח על ההחלטה הזו של ההורים מעולם לא העלה בדעתו כי י . שא אישה אחרת על פניה איש אינו יודע מה צופן לו גורלו, מה תהא מנת חלקו שחלק לו אלוהים . בחייו , שנה אחר שנה י יחל אלקנה לבן או לפחות , לפרי בטן מחנה אשתו האהובה , יותר בעבורה מאשר בעבור , ו אך השנים חלפו להן זו אחר זו וחנה לא נתעברה . "אם לא השנה הזו ," נהג ל חנהל אמר כדי לנחמה וכדי להתנחם בעצ , ו נוחה משרה האל ו . מנוחה גם נתן את בעי חינה ני כל סובביה ." סיים

– חנה

לבת

מו

, את שמי

יורש ש שא י

"א ולי בשנה הבאה יברך אותנו האל, ו יי וולד לך בן ו

לי