הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

תלדי לי גם ו , בנים . לי בנים הזכרי בשרה אימנו אשת אברהם , " , ניסה אלקנה להקל על צערה " גם היא כמהה לפרי בטן , והאל לא נעתר לתפילתה, באין ברירה היא עצמה נתנה לאברהם את הגר לאישה , ובל בה : התנחמה "אולי איבנה ממנ ".ה כך היא אמרה אף כי בתוך תוכה גם היא עצמה לא האמינה כי אי פעם , תתעבר וכי אברהם עוד יוכל להוליד בנים גילם המבוגר, אך ל והכ האל אם לא תלדי

בשל

. "? כלום ייבצר מהאל דבר

זקנתם עת ל את יצחק

, יכול נתן לה

ם

, לדברי הניחומים של אלקנה אך לא התנחמה. ה יא

קשב רב

קשיבה ה חנה

. פרי בטנה, עצמה ובשרה חנה צפתה את ה עתיד לקרות , ולא

רצתה בן משלה ,

אל מול הנו הגים והכללים הנוקשים המכתיבים את

הי ה לאל ידה לעשות מאו

מה

. לביתם

אין ברירה נכנסה לבסוף אישה נוספת

, וב חייהם

ידעה ש לו היה הדבר נת ון בידיו של אלקנה , הוא היה מעדיף אותה ללא

חנה

לא הייתה אמיצה כשרה

, , תרתי משמע חנה אך

ילדים על הכנסת צרה לביתם

, ו שלה מבלי שרצו בכך נוספה

אמנו לראות בבניה של תרצ ה את פתרונה

לביתם פנינה . אם האל הרחום יחוס עלי , ויאזין י ללב

, הדואב אולי יזכה גם אות י בפרי בטן

... אינני בת תשעים שנה ואלקנה איננו

, אינני זקנה כשרה

, כמו את שרה הן אני ו

.

בן מאה

. ם אפרת

פנינה הייתה מבית לחם אשר בנחלת יהודה. בית לחם שנקראה ג

הייתה קרבה רבה בין אנש י שבט יהודה ובין אנשי שבט אפרים היו ש לא רק שכנים בנחלותיהם , אלא גם קרובים בדם . לא פעם עקרו אנשי בית לחם יהודה להתגורר בש . בט אפרים, ולהיפך , לא פעם התחתנו משפחות מבית לחם יהודה אפרתים, עם , משפחות מהר אפרים אפ רתים גם הם . כך משפחתה של פנינה לא . הייתה זרה לאלקנה