הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

לא נותרה

. עמה יחד אהבתו לחנה כל כך גדולה כי עד

אלא אם כן יעקור את לבו

לו עוד אהבה בשביל י , אמרה פנינה לעצמה בעצב ובנימת ייאוש . בתחילה כשרק הגיעה פנינה אל בית אלקנה היא לא שנאה

כלל

את חנה

אלקנה שטח את

וכלל , היא אפילו ריחמה עליה ונדה לה , היא ידעה

מדוע

, הוא רצה להקים זרע בישראל

, אישה שנייה

אותה ל

לפני אביה תשאל

בקשתו

, מבלי לשאול הרבה שאלות היא סב רה כי

וה יא ה סכימה ברצון לנ י שואים אלה

היא בת מזל על הצעתו , זו של אלקנה כי אלקנה היה ידוע כאיש נשוא פנים , והיא חשבה על המשפחה שיקימו יחד, ועל השמחה שתשרה במעונם מבלי . לחשוב שגם חנה היא חלק מהמשפחה אך עד מהרה הפכה שמחתה לעצב כשגילתה את האהבה הגדולה שהייתה , בלבו של אלקנה לחנה ו לאחר מ כן הפך העצב ה פעפע ש שנאה ל אל לבה טיפין . טיפין כל אימת שאלקנה העריף אהבה על חנה , ו בה בשעה ה עמ , נהג באיפוק הבינה עד כמה רחוקה אהבתו ממנ ה , וכי אינה בהישג . גברה ר יותב ידה ה תקנא כאשר אלקנה היה מנחם את חנה ה עצובה ו היהו ,היכיובה א שואל ותה בקול מלא רחמים ורוך : "למ ? ה תבכי " ו בעיקר גברה חמתה כשאלקנה ה הן " : וסיף אני טוב לך מעשרה בנים ." כ מה הכעיס משפט זה את פנינה ! כאילו הצהי ר אלקנה : "אני מוכן לוותר על ים הבנ כל , שנולדו לי . ובלבד שלא תבכי ולא תעצבי אל לבך כאי לו אין כל ערך לבנ ים שילדה לו פנינה , כאילו הם כאין וכאפס בעי צערה של חנה .

אל מול

ניו

. ים את התמורה המיוחלת עם לידתם

ו כמ לא הביאו לו הבנ

של פנינה מאוד . ואף כי נה פני

המשפט הזה שאמר אלקנה לחנה צרב ל

לבה

, כשאול

, כחטא אף על פי כן הייתה קנאתה

ידעה שהאל קנאה האת מוצא

קשה

. להסתירה היא הבינה כי מלחמתה על לבו של

, ולא יכלה לעצור בעדה ואף ל

א

. אלקנה אבודה מראש