הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

הוסיפו למצב רוחו

לו ייסורי נפש גדולים. גם מ לחמות הפלשתים

שהחמירו

הרע, ו התישו אותו . מאוד

התנהגותם הגסה לע עוברים ה של בניו מן הבשר שכל . כך הכעיס את עולי הרגל גרם לאחדים לנסות להתמרד נגדם חושיאל שגם הוא היה בין העולים לשילה בשיירה , עם אלקנה , והיה מקובל על האנשים ר גז מאוד על בניו של עלי , וניסה לדבר על ל בו של אלקנה לעשות מעשה ו , חוקי הכהונה

בנטלם

להתנגד

הזרוע , הוא רצה להמריד את האנשים נגדם , או לסלקם

למעלליהם

בכוח

מתפקיד הכהונה בבושת פנים אפילו את ו ירש שהם . כחוק " ונהההכ תפקיד

אם הם מועלים בתפקידם, נפעל גם אנו בניגוד לחוקי התורה ו נ דיח אותם אף כי זה לא תפקידנו " אמר ושב וזעק , "מדוע כולכם שותקים ל מול מעשי

של הבנים הסוררים האלה ? האם בשל היותם כוהנים מותר להם

העוולה

, האנשים וניסה

! לפשוע? איש לא נתן להם את זכות הפשיעה " הוא קרא אל

לעוררם להפ גין את אי שביעות רצונם מהתנהגות בני עלי ה . ים חטא האנשים הקשיבו לחושיאל , קשב רב , בקרב העולים אך כש נתבקשו להתארגן לפעול ת מחאה ממשית

, ואף הסכימו עמו היו לו תומכים רבים

, נגדם

נסוגו

כלשהו לע מנת ל התחמק

ונמנעו מהשתתפות במחאה. כל אחד נתלה תירוץ ב

הפומבית : "אם פלוני ישתתף גם הוא , אז גם אני אשתתף ." כדי , לחמוק ולא להיות בראש המוחים וכך כל אחד התנה את השתתפותו , בהשתתפות שכנו או ידידו כי חששו למרוד בכוהנים , ולא הצליחו לה גיע כמ להס ת פה אחד גתא לה ד לגוף חזק ותקיף ." לאחר ניסיונות ה יו רבים של חושיאל לאגדם לפעול, נואש , מהאנשים והרים ידיים . כעסו על הנכנעים להע לפשע מהמשפט שאמר להם בטרם עזבו את ותו פעיל : כמנהיג "אל תפנו אלי שוב בצר לכם ." אמר ובעלבון ,

אמרו

מהמחאה

בכעס

, עוד יותר ולא תוכ לו לסבול את

"לכשי כבידו עליכם הכוהנים הסוררים

לבקשתכם לפעול ם. עמכ

התנהגותם וכן תרצו לעשות מעשה , אז אני לא א נהע