הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

, חש חוסר אונים, הוא רגז על פנינה, אך רגז גם על חנה אפילו אל

אלקנה

? מקשה את לבו כל כך עם חנה " מה

אלוהים בא בשאל ו ת טרוניה : מדוע הוא

. הוא שאל "הן היא צדקת גמורה, מאמינה בלב שלם, על מה העונש

?" חטאה

"? הכבד הזה שהטלת עליה

תלה אלקנה באלוהים הכול יכול ,

את כל המתח שנו צר בין פנינה ל חנה בין

. סד הארץ ומכוננה כלום אינו יכול להשכין שלום

זה שעל פיו יישק דבר. האל יו

זה דבר פעוט, ואילו לו , לאלקנה, כל כך חשוב שלום

? בין שתי הנשים

בשבילו

. בית במעונם

ה

, ינו לבינו

החל להרהר בדבריה של פנינה אליו, והודה ב

לקנה א

שהיא אכן

? מדוע אני מעדיף את חנה על פניה שהרי מחנה

.

, צודקת אני עושה עמ

ה עוול

, גמת נפש היא אינה מגלה לי פנים חביבות, ת מיד רק זועפת

אין לי דבר פרט לע ו

, וכועסת בתוך תוכה , מכונסת בתוך עצמה מסוגרת כחומת יריחו א ינה משתפת אותי כמעט ב בעיותיה וב הרהוריה, עד כי נדמה לי ש דברי נחמתי אליה . נכנסים ללבה כשאני שואל ורוצה לעזור ,לה היא משתמטת מתשובה. אנ י בטוח שאינ שומעת את מה שאני אומר לה , כי כול כולה שקועה בבן שנמנע ממנה וגם לעולם לא יהיה לה . כל הזמן אני מרגיש או ימה אש שהיא מ תי בעקרותה. כאילו אני גוזר סדרי , עולם כאילו אני הוא זה שגזל . ממנה את פרי בטנה כל הזמן אני חש רגשי אינם נשמעים על ידה ואינם

אפילו

ה

אשמה ו מתרפס ו מתנצל בפניה בשעה שלא בידי נתון הדבר . אני אפילו סובר ש עקרותה נגרמת לה על ידי עצמה של ב

מצבי הרוח

המדוכ . דכים שלה אין לה כל עניין בשום דבר פרט לתפילותיה ו ל תחינותיה, לו הייתה מתעניינת בעוד עניינים פרט לבן שאין לה, אילו הייתה מראה לפעמים