הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

ד. מחלת עלי

: רעיון אם עלי איננו רוצה

למחרת בבוקר הש כימה חנה קום בלבה כש

, עזור אך מאכל מבושל אם ביא א ין ספק א, ידיי מעשה

, עזור לו בביתו לא א

אש

, לכוהנים

יסרב לקבל , וו לא ידחה או .תו כל האנשים מביאים מתנ

הוא לא ש

ות

להביא םלה , אלא מתנות שהן נדבת לבם הטוב ,

ולא רק מתנות שהם מחוי

בים

לא התנגד

. אז מדוע שגם אני לא אביא לו, והרי אין לו אישה לבשל לו

עלי

שגם את

, מעשה ידיי ין ספק א

, לו לפני ימים אחדים

תיאבשה הסולת

לעוגות

אין , כמתת

הוא יקבל ברצון , וגם את דייסת וסיף אש הסולת

ואש הלחם

פה לו

ספק ש יקבל . וכך אמנם היה. חנה החלה להביא לעלי מביתה כל כמה ימים מאכל , שבישלה הייתה מניחה אותו , בחשאי במטבחו במקום שהורה לה עלי , בראשונה וחומקת מיד על בהונות רגליה מבלי לחפש את ע על ר הצהי ל לי או נחתמ . ה בתחילה , הוא נהג כאילו לא קיבלן בכלל לאחר זמן לעיתים ר חוקות דק הניד קלות את ראשו לקראתה , ניע קל כמע ט בלתי נראה לעין ו בלי לומר מילה , מכל מקום כך נדמה היה לחנה . גם הוא לא הוסיף לדבר עמה עוד כפי שעשה בפעם הראשונה כשהביכה אותו בשאלה על אשתו , ובמבוכתו הרבה שוחח עמה זמן ארוך בניגוד לנוהגו , אך השגיח בה מרחוק . ממקום מושבו על הדרגש לא יכ ול היה להתעלם ידע מי , ותני נדבהא יה לא הביע כל התנגדות או וריס את המנח . ה לא הזכ יר את מ ותיה, ו חנ לא הודה עליה ן בפירוש , קול רם בו

ב לקבל

עלי

אף

הוא

הוא

את סקרנותו , הוא

היא עוררה

מ , נוכחותה ככל שהתבונן בה עוד ועוד

יותר

כן