הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

החולה , ודבר עזרתה לעלי נשאר סוד כמוס

לעזור ל

גם ו רק ו כמוה היא

עלי

רצתה

, מבלי שאיש ידע על כך

, בחשאי

כל אותו שבוע עזרה חנה לעלי

.

בינה ל

בין עלי

, ו מעט מיום ליום הוא הלך והתחזק , כ וחותיו שבו אליו

עד שהוטב לו

יכול היה לשוב לבית התפילה , וגם ח נה שבה

כבראשונה עד ו , הבריא ש

. ובכוחות מחודשים

לתפילותיה שלה במשנה מרץ

, בעזרתה לעלי מזה זמן רב לא עשתה משהו

כי הביאה תועלת רבה

ידעה היא

מועיל ל . זולת מען ה המעשה שעשתה עם עלי גרם לה אושר וסיפוק רב, והיא החלה להרהר בדברי אלקנה שאמר לה כי היא אינה עושה דבר מלבד להיות שקועה ב . תפילותיה להשגת הבן שנבצר ממנה

בילה אלקנה עם שכניו וידידיו מרמתיים צופים

כל אותם ימי הזבח ב ילה ש

. בנעימים במאכל ובמשתה ימים , אלה ימי הזבח היו להם כימי חג , הם

כהרגלם

צהלו שמחו ובילו יחדיו . הגב רים היו

שלווה ב מנם

ו את ז לובי , בגדי חג

, פנויים מעבודתם ב לבשו הת

בפטפוטים, בסיפורים במאכל ו שתייה ב מה שלא יכלו לעשות בכל ימי השנה האחרים בשל חובותיהם לבית ולמשפחה . מפעם לפעם הלכו גם להתפלל . בציבור

נחת. בו

. משתה אחד גדול נחו הם

לאחר הזבח והקרבת הקורבן הי ה יומם

כל יום

, , אכלו, שתו ו נחו אספו כוח

מעמלם הקשה , פרקו מעליהם את כל עול הדאגו ת

. לעמל יומם בכוחות מחודשים היו שבים ל כדי המשך ם עמל

לשוב לביתם

ול הגנה על שדותיהם . גם פנינה כאלקנה עדתה את שמלותיה היפות , ו בילתה עם ידידותיה ,

, הנשים

. חשבתן

וקות ממ

ובפטפוטי סרק , כשכל דאגות רח יום - היום

במאכל

במשתה

. מן הבילוי המשותף שלהן

הנשים לא חי פשו אחר חנה, הן התרגלו להיעדרותה

היא מבלה אותן .

מבלה את עתותיה, ו

הן ידעו היכן ה

כיצד

יא