הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

ועתה הגיע המועד . בדיו ק כפי שנדרתי בשעתו, לא אחסיר כהוא זה מנדרי .

, פעמים בשנה אנו עולים לשילה , לזבח הימים אז אראנו , ו הוא יגדל ויתחנך בצל קורתו של עלי, ותחת השגחתו הברוכה , ועלי יהיה לו כאב , כך הוא הבטיחני , , עלי נאמן עלי . ואני סומכת על דבריו "

שלוש

לא עברו ימים ר בים וחנה התעברה שוב. "אתה רואה ? אלוהים מוקיר את ",י נדר קיום , אמרה לאלקנה " דואג לי לבן נוסף תחת שמואל שהקדשתי , אכן לא נבצר מאלוהים דבר ." אלקנה חיבק את חנ ה באהבה, ואמר: "בזכות תפילותיי ך הרבות וב כות ז אמונתך השלמה ו צדקתך הרבה זכי ת , זכו ו בו ותעש תך ל בו כ כול העולה על רוחך , וכל אשר תעשי לטוב יהיה ולברכה גם ". בעיניי , לעבודת האל

אוה לכן

שמואל גדל, עטוף באהבה רבה מצד הוריו , ואפוף כבוד שרחשו לו כל מיודעיו בשל הח וכמה הרבה והתושייה שגילה כבר מילדותו . " הוא ראוי לשרת בקודש, הוא ראוי לשרת את עלי, הוא יחזיר לבית עלי את . הכבוד שניטל ממנו בשל בניו החוטאים . " אמרו האנשים חנה החלה להכין את שמואל למשימה שאליה יועד על ידה. היא תפרה לו , מלבושים יפים וקישטה אותם ב רקמ ה של חוטי זהב וכסף כאילו היה נסיך בן . מלכים רקמותיה היו מעשה אומן ל .ת תפאר היא , אפתה , איפת קמח רקחה , מעדנים ובישלה לו מטעמים רבים כדי שיהיה לו אוכל עם ריחות מע הבית , ושל במ שה ידיה גם , בטעמו בשביל ו וגם בשביל .עלי היא דאגה למטעמים שהכינה במו ידיה ל כל משרתי אדוני במשכן בשילה . שילה המקום אליו עמד שמואל ללכת , ובו הוא עשוי ל את ותבל . חייו שארית גם אלקנה הכין שלו , שה פרים ונבל יין , צאן להקריב קרבנות ו עוד מיני מתנות לעלי ול משרת ים במשכן , הכול ו מפרי עמלו בשדה ובגן, מיקבו ו ו. גתמ