הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

הקשות והזרות, ש ניסו להסיטה מהח , לטתה היציבה שהייתה בה קודם לכן של הקדשת הילד לאלוהים ו שבה אל הרגשת הרוממות שאפפה אותה בצאתה . זו לדרך

, לשילה ב כמו פעמים קודמות , אל ה קנ מיד החל לעסוק בהתקנת

בהגיעם

למגורים שה עת ל . ותם בשילה הרבה עבודה הי י תה לו בפעם הזאת כי אחדים מילדיהם גם הם נתלוו למסע המיוחד הזה, של פרידה משמואל . אחיהם. וגם הם הצטרפו אל אביהם לעזרה בהקמת האוהלים נרגשת ה חנה , מאוד מיד ה מיהר עם שמואל הקטן ל . אוהל מועד היא לא יכלה עוד לחכות, כי השתוקקה מאוד להראותו כבר . להראות לו את פרי

ם הכנת בו ים האוהל

לעלי

טל היא נ ה עמה את חפציו

. רבות

. יצירתה את הילד שלו השתוקקה שנים כה

, ומעט מהמתנות שהביאו לעלי , ויחד יד ביד , צעדו אל

של שמואל

המעטים

דימתה לעצמה פעמים

. גדולה מאוד הם צעדו כפי

אוהל מועד בהתרגשות

אשהי

רבות שיצעדו. היא חשה ש הנה היא מגשימה את חלומה .

שמואל התרגש כי סוף סוף יפגוש את עלי , " שעליו הוא . שמע כל כך הרבה מפי אמו החל מיום היוולדו אף על פי שעלי לא היה נוכח ," הגדול

הכוהן

גם

הן החשוב שאצלו הוא

הכו עלי

כל הזמן הוא חש את נוכחותו החזקה

של

לידו

, ללמוד ואותו הוא עתיד לשרת עד אחרון ואז , ימיו

עתיד לגור , וממנו הוא עתיד

. לרשתו , לאושרה הרב

הזה כל כך מוצלח

, חנה לא חששה ממה שיגיד עליו עלי ילד ה

, וא מנומס , חכם אדיב, בכל המעלות שניתן לחשוב

מע ל ומעבר לכל ציפיותיה . ה

. הוא ניחן . כך לא יכלה לצפות היא הייתה גאה בו כל כך, ורצתה כי גם עלי יעריך אותו כמותה ויאהב אותו בכל לבו. היא רצתה לשמוע מפיו של עלי כי הוא מסכים עמה בלב מלא כי הילד ,אכן , הזה , ילד מוצלח מאין כמוהו גם לבו ש יי , מלא גאווה למראהו ו שגם הוא מ ליותר

עליהן