הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

? אבא ואמא אך חנה החזיקה בידו של שמואל בביטחון ובנחרצות , ומביטחונה זה שאף גם הוא ביטחון , והבין כי זו הדרך שממנה אין לחזור . , בהגיעם לאוהל מועד מצאו שם את עלי , חנה עצרה קמעה , נרגשת שמואל חש בהתרגשותה הפתאומית, היא הביט , ה מרחוק בעלי, וגם הוא הביט בה מב וכה קלה הרעידה את נפשה, גם עלי המופתע נזדעזע קלות . לאחר רגע של , עצירה המשיכה וקרבה אל עלי כשהיא עדיין אוחזת חזק בידו של שמואל והפעם כדי להתחזק על ידו. בהגיע ם אל עלי פתחה חנה בלי הקדמות : "זה הילד אליו ש התפללתי ". . עלי נמלא תדהמה הוא התבונן בו, וחיו ך של שביע ות רצון עלה על פניו, חיוך שהלך אט אט והתרחב . מה שהרגיע מיד את שמואל עלי הושיט את ידו לשמואל הקטן לברכו בשלום כשהוא מביט בו בפליאה ואינו מסיר את עי ניו ממנו לדקה. לאחר מבט ארוך הושיט גם שמואל את ידו . ועלי ליטף את רא : "ו אמר ב שו מאוד מאוד ציפיתי לך, ב ".ינ המילה "בני" נסכה . מיד ביטחון בשמואל שמואל , ודרגש להניח עליו את חפציו. חנה נכנסה למטבח ושפתה מים בקלחת כפי שנהגה לעשות לפנים , אחר מזגה לעלי, לשמואל ולה משקה . היא שלפה , סלה תוך מ ממטעמי התופינים שהכינה ו עמה, פרס . בצלחת הבית פנימה הייתה כבר מיטה מוצעת . אמר במין משמעות המשתמעת לפנים רבות חנה הביטה בע י ובב ון גא י בל ומצב רוחה היה : מרומם "היום אני מקיימת את נדרי ר אש נדרתי לאלוהים בדבר הילד הזה. ו מי ייתן ויעניק לכם האל רוב טובה וישלח ל כ ם את ברכתו, לך, לשמואל ולכל ישראל ." , "אמן ואמן כן יהי רצון מלפניו ," הוסיף עלי, והביט בשמואל ארוכות באהבה טחון. עיניה שפעו זה "מ ש רב זמן לא טעמתי ממעשה ידייך", אמר עלי . ונגס בהנאה רבה מן . "כמעט ושכחתי את טעם ה הנפלא של את ו יך מאפי ניחוח תבשילייך ."

בשביל

בתוך

הביאה ה ניח וה אותם, ה

התופין

טוב לב

מחמדי