הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

עזרתו של שמואל . בתודות ובשבחים שמואל אהב את מילות העידוד של עלי , והשתדל לעזור על ידו מה שיותר כדי לזכות בשבחים שהעריף עליו . בתחילה היה זה בדברים פעוט ים, אך לאט לאט הוא עבר לעזור גם בדברים מ סובכים ומורכבים יותר. ועלי מעולם לא שכח לעודד ולהמריץ את שמואל , שציפה . למילותיו הטובות של עלי קרה ו אם במעשה כל שהוא, עלי מעו לם לא הרים את קולו

שמואל התקשה

לו כיצד

, לנזוף בו לכעוס עליו או להקנ יט אותו. באורך רוח רב נהג בו ,

הסביר

תמיד ה אותו ל

אותו בסבלנות אין קץ , ועודד

עליו לפעול ולהפעיל ,

הוא לימד

' בבחינת: 'והגדת לבנך .

ולהמשיך ולעולם לא להתייאש ,

ושכב כבר

כששמואל גדל מעט והפך נערל ות, ב ליל אחד ה ב היה זה

במיטתו

נזכר לפתע באמו

, להירדם. הוא התבונן סביבו

לא יכול היה

א וה

אוה כה. י בחש

. ובביתו הקודם הוא נזכר ב , תמונות מימי ילדותו ברמתיים הוא הרהר בשוני הרב . בין הבית הקודם שלו והבית החדש הוא שאל את עצמו האם טוב לו יותר עתה עלי עם , או אולי מוטב היה לו נשאר עם ה ריו ו . ברמתיים תוך כדי הרהורים הוא הביט בסקרנות , וסקר את המקום בו הוא נמצא, המקום השונה כל כך מביתו הקודם. הוא האזין לקולות הלילה, ל ציוצם האחרון של ופיהצ , רים לרחש העצים, ל המיית הרוח, ש היו מאוד שונים מאלה ש . שמע ברמתיים בדרך כלל הוא נרדם מיד עם הניחו את ראשו על הכר ב , מיטה ולא היה סיפק בידו להתבונן בחש י . כה, או להאזין לקולות הלילה אותו אך , כא לילה , תקשה מור . ה להירדם אור העששית שדל קה כל באולם התפילה , הלכו ש צללים נתאר ו כו מאולם התפילה עד חדרו . שמואל התבונן בצללים, ונדמה היה לו שאלה של יצורים חיים . המסתובבים בחדרו נדמה היה לו אפילו

סביבו

הטיל

הלילה

דמויות

צללי

קרוב אליו ,

, הדמויות ן תו אה א ר הוא

קול צעדי

וא שומע שה

מאוד

הן של

את

יהן נשמעו היטב באוזניו .

, על הקיר תוקול ו

ו נע הן צללי

, ותןא חלם לא הוא