הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

הרוח שנשב ה בעששית הניעה את השלהבת והיא ה ניעה את הצללים שהפכו לדמויות נעות ה משמיעות קול . כש שמואל , שכב במיטתו והתבונן בסקרנות ובפליאה המתהלכים בחדרו , שמע לפתע . קורא בשמו והקול רורב

קול

בצללים

, וכי מי עוד יכול היה לקרוא

. מאוד הוא היה בטוח ש זה קולו ש קורא לו העלי ל

בשעת לילה מאוחרת ? , הוא הקשיב רגע על מנת להיות בטוח שאכן זה עלי הקורא , כי הוא ידע שעלי שכב לישון , ועד אותו לילה מעולם עלי לא קרא לו לאחר שכב ם , לישון על כן סבר ש עלי אם קורא בשמו סימן שהוא . זקוק לעזרתו חש הוא לחדרו ש ל עלי, ואמר: "הנני, כי קראת לי ." אך עלי באמת , לא קרא לו הוא נעור משנתו אותו רגע מ קול דיבורו של שמואל , אליו עלי סבר ששמואל חולם חלום , נתקף פחד פתאום , על כן הוא ירד

לו

או

. לחדרו

, ממיטתו וליווה את

שמואל חזרה

, הוא ליטף את ראשו אחר

, לישון

עד ששמואל נ כנס למיטתו

חיכה

הוא

יצא מן החדר .

היטב סביב גופו , ו כשהוא ראה

הידק את שמיכה ה

עורג שמואל ש

. וכמעט נרדם אך באותו רגע הוא

, עלי חזר למיטתו שמואל עצם את עיניו , ניתש

, חשב שעלי הוא הקורא על כן מיהר שוב

שוב שמע את הקול הק ורא לו, ושוב

, ץ לחדרו של עלי "הנני כי קראת לי ." אמר לעלי , כמו קודם .

לרדת ממיטתו , ור

, אך עלי , בני שוב שכב במיטתך ונסה להירדם , אתה חולם ". חלום שמואל ידע שהוא לא חלם הן הוא בכלל לא ישן עדיין , הוא היה ער כל הזמן וחשב על רמתיים צופים ועל משפחתו שם. הוא התבונן בצללי העששית שנדמו לו כדמויות . שמואל שב למיטתו , וכמו בפעם הראשונה ניסה להירדם , ואז שוב, בפעם השלישית , הוא שמע את אותו קול ברור קורא ו. בשמ הבין עלי כי קול ה , כמו קודם, אמר "לא קראתי לך

הפעם

ו, אלוהים אמר לשמואל : "אם שוב תשמע את

שקרא לשמואל הוא קולו של