הבקשה שנעתרה / אמירה ברזילי

, אלוהים כי שומע אנכי ,"

, בני אל תרד ממ , טתך י דבר : תענה אלא

, הקול הקורא

. שמואל

העש מנםא וכך

גם הבין אז כי שמואל ו של קול היה זה ובמקום פחד ל . הוא נתמלא תעוזה וגבורה הרבה זמן הטרידה אותו השאלה האם גם אלוהים רוצ ה בו כמשרתו. זה שאמו החליטה להקדישו אינו מספיק לאלוהים, והוא : חשב הרבה פעמים כיצד יהיה בטוח ברצון האל, והנה בא האות אם אלוהים די בר אליו סימן הוא שאלוהים חפץ ב , יקרו הוא חפץ בו כמשרתו , ולכן דיבר וילא . הוא הבין כי אלוהים ו ת הסכמ את כי שמואל ישרת באוהל מועד בהדרכתו של . עלי בשמחה ו באומץ רב הבטיח שמואל לאלוהים כי יפעל לפי כל , הוראותי ולעולם לא יפר אותם ויהיה נאמן ביותר . מ אז אותו יום לא חשש עוד שמואל . משום דבר. הוא ידע כי האל מגן עליו מכל רע בחייו הקצרים דלמ כבר הוא כי יש הרבה רוע בעולם, הפלשתים השו דדים וחומסים, בני עלי הנוהגים ב , רשעות כלפי אלוהים ואנשים הוא אך נמלא רוגע ושלווה, כאיל ו חומת מגן עומד מול אל לו ה כל הרוע ומגוננת עליו . . חנה לא ידעה על הקשרים ההדוקים שנקשרו בין עלי לשמואל ו תמהה כל הזמן כיצד שמואל מתלונן על חייו בשילה הרחק ממשפ חתו ? כי לכך אולי הוא , פשוט מקבל עליו את הדין כי הוא יודע שנדר לא ניתן להפר, ואין הוא רוצה להעמיד א -לוהכ , אמו י,תו כך אוהבת . במבוכה ואז נ תמלאה חנה גאווה על בנה ידש אלוהים . ציפתה ? כלום איננו מתגעגע למשפחתו . שאלה בינה לבינה לפלא היה הדבר . היא תמהה עוד יותר כי שמח להישאר בחברתו של .

בר אליו

נתן

איננו

עלי

בעיניה

לה והממושמע . על פניו של שמואל ניכר היה כי הוא מ רוצה מהסידור

המסור

. , וכי אין בו כל פחדים

בנה היקר אהוב לבה נמצא ב ידיים

לא כי שמו

הייתה רגועה. לדעת

לכן גם

היא

. לכל מחסוריו ידיו הנאמנות של עלי, כמוהו כמוה

, ותאגודה ביותר

נאמנות ה