מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

עדינה מתלוננת על עדו, על עצלנותו ועל נרפותו בלימודים. היא צריכה להתמודד עם הדיווחים השליליים של המורים ולהתעמת עם עדו. היא כותבת על כך. 8.11- במכתבה מ הייתי היום בבית-הספר, המורה של עדו הזעיקה אותי. היא שלחה אותו בתחילת היום להזמינני אליה עוד היום. מאחר וזה היה לה דחוף, הבינותי שהעניינים לא כל-כך שמחים ואמנם כך היה. אין לי כוח להתחיל את כל המריבות היומיות אתו אבל אין לי ברירה. הוא לא עושה בכלל שיעורים, לא מקשיב בשיעורים, לא מתעניין. בקיצור, פרט לזה שהוא איננו פרא אדם ואינו מפריע פיזית, הכול שלילי. משמח מאד, לא-כן? טוב, אסור להזניח וזה בדיוק מה שעשיתי השנה. גם עם המורה של עינת דיברתי. אין לה כלל טענות, עינת בסדר רק שקצת מפוזרת. מזל! מצבו של עדו בלימודים מדאיג מאד את עדינה במכתב אחד היא מדווחת על מצבו הגרוע בצרפתית ובמכתב אחר על מצבו הגרוע באנגלית. היא דואגת שמא עם ציון שלילי באנגלית לא יתקבל לבית ספר תיכון עיוני אלא למקצועי בלבד ומתלוננת כמה קשה לה לשאת בעול הזה לבדה, ללא עזרה ממני.

112