מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

בחנוכה,מכתבהיתולי נוסףמראשהמועצהעליוחתומיםכלעובדיהמועצה ובו משתקפתמציאותהמלחמה במעין משחק כדורגל בין המכבים (ישראל) ליוונים (סוריה ומצרים) למכתבמצורפתרשימתציודהנחוצהבשדההקרב. 11.12.73 להזכירכם את הגבלות החשמל שהיו אז ושישנן היום. | נרות דרוש לאלהשמסיבותשונות לא רוחצים רגליים, לאשהרגליים נקיות | טלק מזה, אבל הן מסריחות פחות. רצוי להחליףלפני כלמשחקואזמעמידיםאתהזוגהישןשיתאוורר. | גרביים להזכיר את הנס שהיה לנו וששוב דרוש לנו (תמיד דרוש לנו נס) | נס קפה והנס נס ולא נס ליחו. עופרה מדווחת כי המתקפה של המכבים על היוונים איננה מסיימת את המלחמה. עמוס גנור מנהל מתקפה אחרת, השבתחברי המועצה לעבודה, אך נואש מכך. המכתבמסתייםבהבעתתקווהשאחזורמהר, כי העובדיםמתבטלים, אינם עובדים מחשששלא יישאר לי מה לעשות כאשר אחזור. ..... ..... עמוס (ראשהמועצה) כבר לאמדבר על עבודה והבנותמעמידותפנים כאילו הן עובדות. כך שגם כאן הגענו להפסקת אש. אגב, בין הסיבות שהניעו אותנו לא לעבוד, יש לזכור את העובדה שלא רצינו לעשות את כל העבודה, וכשאתה ויתר מגויסינו ישובו, לא יהיה לכם מה לעשות, כי אנחנו כבר עשינו את הכול. ובכן, אין מה לדאוג, השארנו לך משהו, רק שתחזור כבר כי מתגעגעים אליך.

148