מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

באוקטובר. במשך כל אותו הזמן 14- באותו לילה פרסנו בסביבות גבעת התאנים ושם נשאנו עד יום ראשון ה סוללות הגדוד ירו ללא הרף, עד שגמרו את כל התחמושת. באותו לילה בשעה מאוחרת, בזמן הפוגה קצרה בירי, יוסי אברהם הקנ"א והמג"ד יהושע שוחחו ביניהם מעין שיחת נפש. יוסי סיפר לי אחר כך שיהושע אמר לו אז ש'האני מאמין' שלו הוא שלעם ישראל לא יהיה מנוח, ותמיד נצטרך לסמוך לא רק על אבינו שבשמיים, אלא גם על חרבנו. באוקטובר עלה לי החום. אחר הצהריים מוטקה האחראי על האפסנאות ושמחה האחראי על 13- בשבת ה הרכב הסיעו אותי דרך גונן עד הכביש שלפני קרית שמונה. משם המשכתי בטרמפים הביתה. הטרמפ הראשון שתפסתי היה עם איזה דוקטור לביולוגיה שנלחם ביתושים. הוא נסע למרכז שקשור בנושא המלחמה ביתושים בראש פינה. מאותו מקום היה אפשר לראות את הר בנטל והר אביטל ברמת הגולן, אבל למרות שהיו במרחק ראיה האנשים שם לא ידעו מה קורה, ושאלו אותי מה המצב ברמה. אחר כך תפסתי שני טרמפים והגעתי עד לצומת רעננה, ומשם עדינה אספה אותי. כשנכנסתי הביתה הרמתי את היד עם התיק וחיפיתי על הפנים, כדי שהילדים לא יראו את הפלסטר הגדול שכיסה את אפי. כשהורדתי את היד הילדים קראו בשמחה: "אבא התחפשת." התקלחתי. החלפתי את המדים המטונפים לבגדים אזרחיים ונסעתי לבית החולים בלינסון, אך כיוון שהגעתי בבגדים אזרחיים בבלינסון סירבו לקבל אותי. רק אחרי שתליתי את התג ששמים לפצועים על היד ונופפתי בו, האמינו בבית החולים שבאתי מהחזית וקיבלו אותי. רוב הפצועים מהחזית הסורית פונו ואושפזו בביתי החולים בצפון, כך שבבלינסון כולם התקבצו סביבי בסקרנות באוקטובר נותחתי. לחדר הניתוח צעדתי ברגל . 14- לדעת מה קורה בחזית הצפונית. למחרת, יום ראשון ה נשכבתי על המיטה, הרופא נתן לי זריקה ואמר לי לספור עד עשר, אבל לא הספקתי להגיע אפילו לשתיים. התעוררתי במעלית כשאני שוכב על המיטה, עדינה גוהרת מעליי, וכל נוסעי המעלית נועצים בי עיניים. תשוש ועייף אושפזתי במחלקת אף אוזן גרון. לא חלפו כמה דקות וכבר הדודות הטובות של יע"ל העירו אותי. הן חילקו מתנות לחיילים והביאו לי מכונת גילוח מיוחדת. נרדמתי ואז העירו אותי שוב לתשאול של פיקוד צפון. שוב נרדמתי, ושוב העירו אותי, לשאול של חיל התותחנים. אחר כך היו חיילות מהצנחנים שהעירו אותי, כך שוב ושוב עשרות פעמים. מה אומר?! לא קל להיות פצוע מלחמה. במהלך האשפוז נשלחתי לבדיקת שמיעה. התוצאות שורטטו בגרף, רק אצלי הגרף חרג מגבולות הדף. ניסו בשנית, ושוב התקבלה תוצאה יוצאת דופן. בפעם השלישית הבינו שאכן השמיעה שלי חדה מעל הממוצע, ואז גם הבנתי מדוע עוצמת הקול של הקשר באוזניות שיגעה אותי כשהטסתי מטוסים.

19