מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

, לפני פרוץ מלחמת יום כיפור, הסורים הזיזו ותגברו כוחות ברמת הגולן. בתגובה הוזזו 1973 בסוף הקיץ של באוקטובר 6 - ותוגברו הכוחות בצד הישראלי, אך היה הבדל גדול בסדרי הגודל, ועם פרוץ המלחמה בשבת ה ניצבו בצד הסורי מאה ועשרים סוללות תותחם ומרגמות, בעוד מנגד בצד הישראלי ניצבו אחת עשרה סוללות 130 מילימטר ותותחי 122 בלבד. ביומיים שקדמו לפרוץ המלחמה הסורים קידמו את הארטילריה של תותחי מילימטר למרחק של ארבעה קילומטרים מקו החזית. (שבועות אחר כך, כשכבשנו את המובלעת היתה לנו מילימטר מהשלל שנשאר). ארבעה גדודי תותחנים בלבד היו על הקו שנפרצה המלחמה. 130 תחמושת של באוקטובר בבוקר 8 - לאחר גיוס המילואים במהלך יום שבת תוגברו הכוחות בצד הישראלי, כך שביום שני ה התייצבו בחזית רמת הגולן עשרים וארבע גדודים. ״עימות״. בהמשך השתנה שמו ל״חולצה״. ביום שישי, ערב יום 846 בתחילת המלחמה נקרא הגדוד שלנו, גדוד כיפור נודע למג"ד יהושע ברמן שיש כוננות גבוהה, והוא הגיע למרכז הגיוס לברר מה קורה. "מה אתה עושה כאן?" שאל אותו מפקד מרכז הגיוס. "נודע לי ממקורות מסוימים שעומדת לפרוץ מלחמה." יהושע ענה. "יש הוראות לא לדבר. אבל אם אתה רוצה להיות פה, אני לא יכול להגיד לך ללכת." אמר לו מפקד מרכז הגיוס. "אתה יכול לראות מה נעשה כאן ואילו הוראות אנחנו מקבלים." אמר. באוקטובר בשעה שש בבוקר כבר היו שם ארבעה עיתונאים. בשעה עשר בבוקר 6- למחרת, יום הכיפור, ה הטלפון אצלי בבית צלצל. יהושע ברמן היה על הקו. "יש מלחמה, תהיה מוכן." בשעה שתים כידוע נשמעה אזעקה. עם השמע האזעקה לקחתי את כל הילדים לחדר האמבטיה, שהיה ממוקם במקום מרכזי בבית בו גרנו אז ברחוב שבטי ישראל ברמת השרון. ישבנו שם וחיכינו עד להשמע אות ההרגעה. מיד אחר כך ישבתי לאכול ארוחה מפסקת. כמו תמיד ארגז מילימטר שלי והייתי מוכן ליציאה. 9 F.N - המילואים שלי היה מוכן וארוז. הוספתי את אקדח ה במוצאי יום כיפור התחיל תהליך הגיוס של כל האנשים. כל ראשי האזורים הגיעו לצריפין למרכז גיוס, שם הם קיבלו את התיקים עם הצווים, וכל אחד נסע ברכבו הפרטי לאזורי הגיוס לחלקם. התיקים במרכז הגיוס היו מעורבבים ומבולגנים כי בימים שקדמו לכך התרוצצו מיני תרחישים של גיוס מצומצם ושל גיוס כללי. בדרך לצריפין היתה האפלה, וצוותים מיוחדים של הג"א צבעו בכחול את פנסי המכוניות. אווירת מלחמה עמדה באוויר. הכבישים היו ריקים. רק פה ושם נראתה מכונית שנפגעה בתאונות עקב האפלה. היה קשה לנהוג בחשכה עם פנסים צבועים. אותי אספו באוטובוס ברמת השרון ומשם נסענו לנתניה לאסוף אנשים נוספים בנקודות הכינוס.

4