מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

השירותים היו במבנה הציבורי של המפקדה, אך המודדים לא השתמשו בהם. העדפנו לעשות זאת בטבע. מי שהיה צריך ל"הטיל בידונים", לקח איתו טוריה ודאג לכסות אחריו. לעומת זאת, בזמן הקרב, קרה אפילו שהרימו את המכנסיים לפני שסיימו. סבא שלי 1974 בפברואר 11- ארבעה וחצי חודשים ישבנו בגולן באופנה. בינתיים בארץ החיים חזרו למסלולם. ב נפטר בגיל תשעים וחמש. סבא שלי היה אדם יקר לליבי. כתבתי עליו ועל הקשר שלי איתו במכתב ששלחתי לאהובתי. פעם ראשונה מזה זמן רב שלא כתבתי לך מכתב. כדי לשמור על הרצף שלחתי לך גלויה חפוזה הבוקר מטבריה. לאחר מכן חשבתי שאולי טעות עשיתי ואת תהיי מתוחה לדעת איך ומדוע הגעתי לטבריה. אם נחזור . לפנות בוקר נפטר סבא שלי, אחרון המוהיקנים, בשיבה טובה. אני חושב שזה די 11.2 ' למעשה. אתמול יום א נדיר היום במחצית השניה של המאה העשרים שאנשים ימותו ויחיו כפי שהוא חי. מעולם האיש לא התרגז. כל חייו התנהלו בנחת. אני לא זוכר אותו מרים את קולו. עד היום האחרון הוא היה במלוא חושיו ומת מכיוון שהגיע הזמן למות. פשוטו כמשמעו. עד לפני חודש וחצי הוא היה גר לבד בבית שלו ברעננה, שם חי ארבעים ואחת שנים. שם, יחד איתו ביליתי שש שנים מחיי, מגיל שלוש עד גיל תשע. (זולגות לי דמעות כשאני מתאר לך כל זאת, אולי זה ישמע משעמם, אבל אני מרגיש אותך קרובה אליי וכתובת מתאימה לשפוך את הלב) שנים שהיו די קשות עבורי כשאיבדתי את האמא, האבא עבד רחוק והיה בא אחת לשבועיים. שם אצלו ואצל הסבתא קיבלתי את האהבה שילד זקוק לה כדי שיוכל לתת אותה חזרה לאחרים. אתמול בשעה עשר בבוקר הודיעו לעדינה שההלוויה בשעה ארבע אחרי הצהריים, לי הודיעו בשעה עשר ועשרים דקות, התקשורת פעלה בצורה יוצאת מן הכלל, והודות למפקדים שלי שהעמידו לרשותי רכב הייתי בבית כבר בשעה שתיים- מהר- כמובן שאני נהגתי. הלוויה לא היתה עצובה לוויה רגילה. כמובן שזה לא טקס משמח, אבל אנשים מבוגרים מקבלים את הדין וזה ברור שזו דרך כל בשר. לעדו שהשתתף בלוויה כנין בכור זה הפריע, הוא בא בטענות אלינו שבבית לא מרגישים את האבל. אבל בלב כן, המעניין היה שהסיפורים שנשמעו ברקע על ידי המכירים שלו והשכנים שלו שחיו דלת ליד דלת במשך ארבעה עשורים. אמנם הרב הספיד אותו בדברים מעניינים מהתורה, מהתלמוד, מספר הזוהר, אבל הסיפורים העממים על האדם שעד שנתו התשעים וחמש עבד את האדמה ועוד לפני חצי שנה כשהייתי בשבת בא לבקר אותו לא הייתי יוצא בידיים ריקות. קיבלתי תפוזים או מנדרינות או שעועית או תפוחי אדמה או לימונים, הכל מפרי הגן שלו.

41