מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

מכתביה של עדינה עוסקים בחיי היום שהתרגלה לנהל בלעדיי ודווקא באירועים מהנים היא מרגישה מאוד בהיעדרי. היא מספרת על האוטו שרחצה, על הפגישה הצפויה עם המחנכת והיועצת של עדו ועל הסרט המהנה שראתה ("עד שהגט יפריד בינינו") וכמה הייתה רוצה שבסרט אני אשב לצידה. 27.11.73- ב קיבלנו את הגלויה ששלחת לילדים, בה ציירת לעצמך זקן ושאין ל"י, אם 1307 לך חשק להתגלח. קיבלנו גם את השק מהמועצה ( אינני טועה). אימא שלי רק דואגת שלא יהיה לנו כסף והציעה את מה שקיבלה מהביטוח ועוד כל מיני פנסיות. הסברתי לה שאין לנו צורך, שתשמור לעצמה, שיסעו לחו"ל או סתם שייהנו סיפרתי לה על הכסף שנתנו למוליק וכל השאר והיא נרגעה. הם רק רוצים לתת, הלוואי ורק יהיה להם תמיד. 29.11.73- ב כל פעם. מוליק יסדר את 7,000 . בינתיים הגיע לשלם מקדמות זה. את השק מהמועצה הכנסתי לבנק. בא היום אדם אחד שאני רודפת אחריו כבר חצי שנה – מתקן השטיחים. הוא רוצה בשביל ל"י. היום זה נראה לי הרבה מאד 120 שני השטיחים הקטנים כסף אף על פי שהם שווים שיתקנו אותם., אני מתלבטת. אנא עזור לי בעניין זה וכתוב לי מה לעשות. לתקן או לא?

71