מכתבים ממלחמת יום כיפור, עמוס רוזנטל

החורף מביא איתו את השלג לחרמון ואני כותב לעדינה על ההתנהלות בשלג: 20.1.74 *מעוצב מדהים! 1 ילדה אהובה שלי! פרדוקס. בחוץ משתוללת סופת , -1 שלגים, פתיתי שלג דקים עפים ברוח. הטמפרטורה .-3 ל- -1 ברדיו הודיעו שהטמפרטורות החזויות בין העיקר שזה (-). הרגליים קרות, אני מתעצל לחלוץ את הנעליים והמגפיים, אבל אחרי המכתב לא תהיה , בחוץ כבר חושך. 17:30 ברירה. שכחתי לציין שהשעה נשארנו חמישה אנשים בביתן, אני משתדל לשלוח כמה שיותר אנשים הביתה, זה גם טוב עבורם וגם עבור הנשארים. לפני שנעבור לדברים של ההווה והעתיד, מספר מילים על העבר. כפי שקראת במכתב לעדו, 70 השתוללנו אתמול כהוגן בשלג, העומק היה בערך ס"מ והיו מקומות ע"י גדרות ובורות שזה הגיע לעומק של מטר. הלילה ירד גשם והפך את כל השטח למדמנה אחת גדולה עם כתמים לבנים. אבל כנראה שהלילה שוב יהיה שלג ומחר יהיה הכל צחור. הסביבה משנה את צורתה כך שאי-אפשר ממש להכיר אותה ואפשר לטעות בדרך, אם מישהו לא נמצא על נתיב מסומן. חוץ מזה, כנראה שהקור זה דבר די מסוכן אם לא מוכנים אליו. עדינה מספרת על פגעי מזג האוויר במרכז ובדרום. שיטפונותבערבה וחבריי לעבודה ביםהמלח"נתקעים" בדרכם.

86