האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 24 - אוגוסט 2021

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

זיהומים בילדים חולי סרטן פרופ' עמאד קסיס, ד"ר חלימה דבאג'ה-יונס בית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה

כדי לספק לגוף הגנה נגד מגוון חיידקים העלולים לחדור לדם. ככל שהנויטרופניה מתמשכת, יהיו החולים חשופים לעוד ועוד זיהומים. במצב זה עולה הסיכון לזיהום פטרייתי הנגרם משאיפת ספורות של פטריות הנמצאות באופן טבעי בסביבה של האדם. באדם בריא הפטריות מסולקות מדרכי הנשימה על ידי נויטרופילים. בהיעדר תאים אלה, פטריות עלולות להשתקע בדרכי הנשימה ולפלוש לכלי דם בריאות ולגרום לזיהום מסכן חיים. בכל חולה שמראה סימני זיהום, בעיקר חום או מעורבות של הריאה במחלה חריפה, נעשה בירור הכולל בדיקות דם חזה ובטן על מנת לברר נוכחות CT מיוחדות ו- סימנים המעידים על זיהום פטרייתי. הפטרייה השכיחה ביותר הגורמת למחלת ריאה נקראת אספרגילוס. בכל מקרה, בשלב זה של המחלה החולים מקבלים טיפול מיוחד במטרה למנוע זיהום פטרייתי באמצעות מגוון של תרופות, וכמובן טיפול בזיהום ברגע שהוא מתגלה בבדיקות דם או בהדמיות ריאות ובטן. לרוב מצב החולה משתפר, ולאחר מספר ימים במקביל לעלייה בספירת הדם והתאוששות מח העצם מהטיפול הכימי, הטיפולים האנטיביוטיים מופסקים. אז מתחיל סיבוב חוזר של טיפול כימי, שבעקבותיו מתחדשת הירידה בספירת הדם ועליית החום, ושוב נכנסים למערבולת של חום, טיפול אנטיביוטי, זיהומים וחוזר חלילה בכל מחזור טיפול. הסיכון לזיהום חיידקי קשה גובר ככל שהזמן חולף והגוף נחלש. הזיהום עלול לצאת משליטה במיוחד כאשר חיידקים מסוג פסאודומונס פולשים לזרם הדם, .]5[ ' בתמונה מסכנת חיים הנקראת 'אלח דם

זיהומים מפטריות וחיידקים מסוימים; חדרי בידוד בלחץ אוויר חיובי כדי להשרות אוויר מסונן מפטריות; שמירה קפדנית על היגיינה; וחיסונים של החולה או משפחתו בהתאם .]3[ לצורך ובהתאם לעונה לאחר הבראה מהשתלת מח עצם, הילדים מקבלים חיסונים מחדש על פי הנחיות מוסכמות, במטרה לשחזר את מנגנוני ההגנה של מערכת החיסון נגד מחלות שכיחות הניתנות למניעה, תהליך שיכול להימשך מעל שנתיים אחרי סיום הטיפול במחלה .]4[ הבסיסית להלן מספר מצבים מיוחדים השכיחים בתחום הזיהומים בילדים עם מחלה ממארת: נויטרופניה כימותרפיה גורמת לדיכוי מח העצם, מפעל ייצור תאי ההגנה של מערכת החיסון. מספר ימים לאחר קורס הטיפול ובהתאם לעוצמת הטיפול, השילובים התרופתיים נגד תאי הסרטן וסוג המחלה, חל שינוי בתפקוד מח העצם. תאי הגזע במח העצם מפסיקים להתחלק, ובעקבות זאת חלה ירידה חדה במספר תאי הדם. ניוטרופילים הם מנגנון הגנה משמעותי ביותר. במצב טבעי תאים אלה "מפטרלים" בגוף ותפקידם "לטרוף" פולשים זרים, בעיקר חיידקים שנמצאים בחלל הפה, הלוע, המעי או העור וספורות של פטריות הנשאבות לדרכי הנשימה. ירידה במספרם מאפשרת לחיידקים לפלוש לגוף דרך הריאות, דרכי הנשימה, המעי, העור, הפתחים של הצנתרים בכלי הדם ועוד. בעקבות חום או הרעה במצב החולה מקובל להתחיל אנטיביוטיקה רחבת טווח

ילדים חולי סרטן מקבלים טיפולים המשפיעים בצורה קשה על מנגנוני ההגנה בגוף נגד זיהומים. החולים נחשפים למגוון נרחב של זיהומים. בתנאים מתאימים, כמעט כל מזהם, כולל נגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים, עלול לגרום למחלה קשה. מחלות שנחשבות קלות בילדים בריאים יכולות להיות מסכנות חיים בחולי סרטן. חולי סרטן עוברים לעיתים השתלות מח עצם עצמיות או מתורם זר. הם מקבלים טיפולים המדכאים באופן יזום ומשמעותי את פעילות מערכת החיסון. לכן הם בסיכון גבוה ביותר לתחלואה קשה בזיהומים. הסיבות לתחלואה קשה בזיהומים מגוונות, וכוללות את המחלה הבסיסית; הטיפול הכימי שגורם למחיקת ייצור תאי מערכת החיסון, במיוחד בתקופות של נויטרופניה; פגיעה בריריות ובעיקר רירית הפה ומערכת העיכול; נזק לעור הנגרם מהטיפול; הכנסת גופים זרים לגוף כגון צנתר מרכזי שדרכו מוזלף טיפול כימי; קרינה מקומית או כללית וטיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה, ביולוגיים) המשפיעים על מנגנוני .]2 ,1[ ההגנה האימוניים מניעת זיהומים בחולי סרטן והטיפול בזיהומים מצריכים מיומנות רבה של מומחים למחלות זיהומיות בילדים. במשך השנים פותחו פרוטוקולים רבים שמטרתם לכוון את הבירור והטיפול בתחלואה זיהומית בחולי סרטן. כמו כן, פותחו תרופות המסייעות בטיפול בזיהומים. בבית החולים נעשים מאמצים רבים במטרה למנוע זיהומים משניים בחולי סרטן, אם כי הדבר מוגבל למצבים מיוחדים. הדבר כולל תרופות הניתנות באופן קבוע למניעת

64