בשבילי הבית - עלון מספר 100

8 .8 דרך המאגר 6.3 ה). אורכה ָ נ ְ ב ִ מטר ממזרח ליישוב שני (ל 400 הדרך, שמסומנת בצבע כחול ועבירה לרכב פרטי, מתחילה כ- ק"מ והיא עוברת דרך חניון בור המים ושביל המתקנים החקלאיים ומגיעה למאגר יתיר. המאגר הגדול, שקיבולו אלף מ"ק, סיפק בעבר מים לכרמים ולמטעים של יישובי חבל יתיר, אך כיום אינו פעיל. 650 (המאגר מוקף גדר והכניסה אליו אסורה). .) 316 עם כביש 80 הדרך נמשכת מהמאגר ומסתיימת ליד חניון מכסיקו (מפגש כביש 9 .9 דרך הנוף המזרחית ע � מטר משלט מבואת מצודת הי 50 הדרך, שמסומנת בצבע אדום ועבירה לרכב פרטי, יוצאת מדרך יער יתיר, כ - ק"מ והמטיילים בה יכולים ליהנות מתצפיות מרהיבות על מרחבי היער ומגישה 13.5 רנים. אורכה של הדרך כ- לשמורת עמשא, הצופה אל מרחבי מדבר יהודה. קק"ל הכשירה לאורך הדרך טרסות ונטעה בהן עצים רחבי עלים. מהדרך ניתן להגיע לשביל הרגלי שיורד לאורך הדרך הרומית העתיקה, ודרכה לרדת במעלה דרגות לעבר היורד לבקעת ערד מציין את קצה דרך הנוף. 80 הכפר דוריג'את. חניון מכסיקו שליד כביש 1 010 שמורת הר עמשא השמורה משתרעת במדרון שממזרח לדרך הנוף, באזור מפגש של צמחייה ים-תיכונית, ערב ו תית ומדברית. בשמורה צומחים שני מינים נדירים של צמחים אנדמיים: שלהבית הכלאיים שפור ו חת באפריל בצבע ורוד וגביעונית ערבית – מופע מקומי של המין גביעונית הלבנון. הצמח מפתח בחודשים מרץ-אפריל עמוד פריחה גבוהה, שמקצהו משתלשלים פרחים בצורת גביע ובגווני חום בהיר. 1 111 מצפור קריות מטר בראש שלוחת הר 860 מצפור קריות עשוי כמרפסת נוף, הבנויה פרגולה מתכתית. הוא מתנשא לגובה של עמשא – האזור הגבוה של חבל יתיר, שמיקומו מבטיח תצפית מרהיבה לעבר מדבר יהודה, בקעת ערד והרי מואב שמעבר לשבר הסורי-אפריקני. המצפור נקרא על שם חורבת קריות, השוכנת למרגלות המצפור, בצד הכביש לערד. למרגלות מצפור קריות נראים שרידי דרך רומית שנמשכת מכאן דרך הר עמשא ומעלה דרגות לכפר דוריג'את. שרידי הדרך נראים גם בסמוך לגדר היישוב הר עמשא. בהמשך הדרך, בקטע מעלה דרגות, הדרך שמורה להפליא. דרך הנוף המערבית ק"מ מהכניסה ליישוב מיתר, 2.3 , כ- 60 הגישה אל הדרך שמסומנת בצבע כחול ועבירה לרכב פרטי היא מכביש ק"מ, מתחילה ביער מיתר וביער חירן, בין יערות נטע אדם ובוסתנים שנטעה 15.5 לכיוון צפון. הדרך, שאורכה כ- קק"ל. בצד הדרך נמצאת גם חורבת יתיר, האוצרת בקרבה את שרידי העיר המקראית יתיר ושרידי כנסיות ביזנ ו טיות. 1 212 חורבת יתיר חורבת יתיר מזוהה עם היישוב יתיר, שנזכר במקרא כעיר המקלט של שבט לוי בנחלת שבט יהודה: "ולבני אהרן ). העיר נזכרת גם במפת מידבא – 14-13 הכהן נתנו את עיר מקלט הרוצח [...] ואת יתיר ואת מגרשיה" (יהשע כ"א מפת פסיפס מן התקופה הביזנטית המתארת את הגיאוגרפיה של ארץ ישראל במאה השישית. ע � דונם. רוב השרידים הנראים בשטח הם מהתקופות הביזנטית וה 1,000 החורבה הגדולה משתרעת על פני כ - רבית. ביניהם ניתן למצוא שרידי כנסייה ומבנה ציבור, שרידי מבני מגורים, בורות ומערות, בריכת אגירה, קברים וגתות. יש לסייר בחורבה בזהירות, מחשש למעידה בין האבנים. בסמוך לדרך הנוף נמצאת באר יתיר, שהיא, למעשה, בור מים ולא באר של ממש. בחוליית הבור חקוקים שני צלבים שמקורם באתר הנוצרי שהתגלה בחורבה. בעבר ניצבו בראש הגבעה שני מבנים של קברי שייח', אחד מהם מוקדש לזכרו של שייח' ע'תיר, קדוש מקומי ששמו שומר על צליל השם יתיר. מעט מצפון-מזרח לקברים נמצאת מערת קולומבריום שבקירותיה חצובים כוכים לגידול יונים. מראש החורבה יש תצפית יפה לעבר דרום הר חברון והיישובים שמעבר לגדר הביטחון ובהם כפרי הענק דורא, יטא וסמוע. במדרון המזרחי של הגבעה נמצאת בריכת אגירה קדומה ולידה מונחים על האדמה שרידים של שני טורי עמודים וקירות, שהם כל מה שנותר מהכנסייה הביזנטית שהתקיימה כאן. כתובות הפסיפס שעל רצפת הכנסייה, שאינה חשופה לאוויר העולם, מלמדות על כך שהיא הייתה פעילה במאה השביעית.

31

2021 בנובמבר 5

א' בכסלו תשפ"ב

"בשבילי"