בשבילי הבית - עלון מספר 117

ּפִנ ְּכָה כלי שטוח להגשת מזון. על הפנכה עורכים בצורה יפה את המאכל ומגישים לשולחן. יש פנכת בשרים, פנכת ירקות, פנכת פירות וכדומה. , pinax הפנכה מוכרת מן הצירוף התלמודי 'מלחך פנכה' ('מלקק צלחת'), שפירושו 'חנפן'. מקורה במילה היוונית שפירושה לוח, ובכלל זה לוח להגשת מזון. מכאן גם ּפִנְקָס – במקור לוח לכתיבה. בעת החדשה חדרה אלינו המילה בפעם השלישית. היא התגלגלה אל הערבית דרך הארמית והפרסית, ושינתה את צורתה ואת משמעותה: מצלחת , ולבסוף – פִנג'אן. pingan ו־ ping נעשתה pinax שטוחה נעשתה קערה ואחר כך ספל, ומ־

נ ּונִית .)1977 כלי להגשת דגים, על פי המילון לכלכלת הבית של האקדמיה משנת תשל"ח (

המילה נונית נגזרה מן המילה הארמית נּון שפירושה 'דג'. מילה זו משמשת רכיב בשמותיהם של דגים כגון אַמְנּון, לַבְנּון, ׂשְפַמְנּון, ושל יצורים ימיים אחדים כגון ּתְמָנּון. את הרעיון להשתמש ברכיב זה לשמות דגים הגה ח"נ ביאליק בהיותו נשיא ועד הלשון העברית. הוא סבר שהמילה העברית ּדָג מחוסרת צלצול נאה, ואילו מקבילתה הארמית נאה למטרה זו.

מִבְזֶקֶת כלי לבזיקת אבקה, כגון מבזקת סוכר, מבזקת מלח, מבזקת פלפל. .)1961 המילה באה במילואים למילון לכלכלת בית של האקדמיה משנת תשכ"א (

מִמְלָחָה .)1933 כלי למלח, על פי המילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת תרצ"ג (

מִס ְּכֶרֶת .)1938 כלי לסוכר, על פי המילון למונחי מטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח (

דבשית .)2011 כלי לדבש. המילה החלה לשמש בציבור לפני שנים אחדות ואושרה באקדמיה בשנת תשע"א (

ּדִב ְׁש ֹון מקלון להוצאת דבש בעל ראש מעוגל ומחורץ. .)2011 מחידושי האקדמיה בשנת תשע"א (

2023 באפריל 5

י"ד בניסן תשפ"ג

) 117 "בשבילי" (

35