בשבילי הבית - עלון מספר 134

: דבר העורכת השבוע הצטרפתי (חלקית) למאבק למען שחרור החטופים והלוואי שהוא ישא תוצאות. אני ממש לא מצליחה להבין את ההתעקשות על "ציר פילדלפי" שכן רוב המומחים שבטלויזיה, אומרים שזו טעות ... וגם כשאני חושבת לעצמי אני תוהה, נניח שאכן "ציר פלדלפי" ישאר בידנו ונפסיד חו"ח את החטופים , הרי הפסדנו בגדול! מה שווה פיסת אדמה (גדולה או קטנה, לא משנה) לחיי האדם שנפקיר. ההפסד שלנו יהיה ממש הרבה יותר גדול (אם חו"ח זה יקרה) ואני בכלל לא חושבת (ומפחדת מהמחשבה) שתשאר מדינה ש"ציר פילדלפי" יצטרך ל"שמור. עליה! זה שולח את המחשבות שלי להתחלה - כשהמשפט "טובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ" . בן גוריון היה חכם ואמר כן, גם אם קבלנו מעט... (אבל קבלנו מדינה) והפלשתינאים שאמרו לא נלחמים עד היום! אני ממש מקווה שלא נגיע לשם! בעצם עריכת העלון יש עליות ומורדות . אני מרגישה שהעלון הוא של כוווולם! ומאד קשה לי (באופן אישי) שמעט מאד אנשים שותפים בכתיבתו, לעומת זאת כשורד בן-ארי "מנצלת" את העלון וכותבת על מה שמפריע לה - זה מרומם את רוחי, אני מזמינה את כולם לכתוב לעלון. לעומת זאת, למרות קריאתי מעט מאד מרכזי הענפים מספרים לנו על הדברים שכן קורים בתחום אחריותם וחבל! אני אישית הייתי רוצה לדעת ואני בטוחה במאת האחוזים שלא רק אני...

מאחלת לכולם המון אהבה, שבת שלום, קרירה ושקטה! וקריאה נעימה!

ואמן, שיחזרו כל השבויים! והחיילים! עירית

15/09/2009 רוני אור ז"ל –

ימים בגיהנום 336

2

2024 בספטמבר 6

)134 "בשבילי-הבית" (