בשבילי הבית - עלון מספר 135

: דבר העורכת וואו! לא חשבתי ששינוי כ"כ קטן בתאריך פרסום העלון יגרום לי כזה לחץ... אבל אני אחרי, די מרוצה מהתוצר עם הפנים למשימות החג... משימות כפיות ממש (לא שהקודמות לא היו כפייות). לצערי הענק מספר הימים של הסיוט מתקרב לשנה ואנחנו עדיין לא קרובים לסוף... ואני רק אדם קטן מהישוב... אני לא רחוקה מלדמיין מה עובר על המשפחות ועל החטופים עצמם! ביננו אגיד שמכבית אישה חזקה אמיתית! ובמקום לחזק אותה, אני מתחזקת ממנה! אין ספק שהתאומים זכו בדודה מדהימה, מי יתן ויגיעו במהרה לכאן וירגישו את הכוח שלה. אני מאמינה ש"השנה הטובה" תגיע רק עם כל החטופים, אני אישית מחכה להם בקוצר רוח ו"השנה הטובה", בלי שנרגיש, פשוט תגיע ביחד איתם! אני לא יכולה להתעלם מההתיישבות בשכונה החדשה, מראה האורות והחיים השוקקים בשכונה מצליח לרומם את רוחי. חיכינו לזה כ"כ הרבה שנים ובסוף זה קרה. אני מודה שזכינו והחברה כ"כ התערו פה, היו כמה שלא האמנתי שהם בנגלה הזו. אומרים שאפילו קרן אור קטנה מבטלת את החושך המוחלט...

מאחלת לכולם המון אהבה, שלווה וקריאה נעימה!

ואמן, שיחזרו כל השבויים! והחיילים! עירית

3.10.2021 אריה מאייר ז"ל – 13.10.2018 חנן ירון ז"ל - 15.10.2015 חיים מיכאלי ז"ל –

ימים בגיהנום 361

2

2024 באוקטובר 1

)135 "בשבילי-הבית" (