בשבילי הבית - עלון מספר 138

נר ראשון- נר למשפחה אני, מאיה מאייר, מדליקה נר למשפחה.

נדליק נר למבט הכי מוכר, לסביבה שבזכותה אנחנו מי שאנחנו- הורים, אחים, אחיות, סבים וסבתות. נר שקורא להשבת כל החטופים, ולאיחוד כל המשפחות שליבן עדיין שבוי בעזה. נר שמבקש לעטוף את כל המשפחות הקרועות, את המשפחות החסרות, ואת כל הלבבות השבורים. נר שמזכיר שכולנו חלק ממשפחה, שיש לנו מקום בעולם, ושאנחנו כאן יחד כדי להיות הבית אחת של השניה.

נר שני-נר של גבורה צליל: אני, צליל סויסה, מדליקה נר לגבורה.

נר שלישי- נר לעשייה וליצירה אני ענבר פיטוסי, ואני מדליקה נר לעשייה וליצירה. נר שהוא סמל למרץ, להשראה, ולחריצות לפעול לפי צו השעה באשר הוא מתוך אמונה שהעשייה מרפאת ונותנת משמעות. נר שיאיר לנו את הדרך לבחור בעצמנו איך המציאות סביבנו תיראה, ויניע את החשיבה שלנו עם סקרנות ורצון ליצור עתיד טוב יותר. נר שמזכיר לנו לגלות את כוחנו, כיחידים, כקהילה, וכחברה ישראלית. האש הפנימית שקוראת לנו לקום ולפעול בזמן אמת, שמזכירה לנו כמה אומץ יש בנו. גם כשנדמה שהדרך אבודה, עלינו לזכור: אנחנו המכבים של זמננו.

נר רביעי - לאחריות ולתיקון אני, הדס פיטוסי מדליקה נר לאחריות ולתיקון. נדליק נר לבגרות, שתוביל צעדים של תיקון בינינו בחברה כולה, למען הטוב שעוד יבוא. נר זה מהווה אש של מנהיגות לא מתפשרת, שדורשת מאיתנו את הכוח להכיל את הפערים והמכשולים סביבנו, ולמרות הקושי- להתמודד בתבונה ובנחישות עד שיהיה פה טוב יותר. נר חמישי - לילדות נדליק נר לילדות. אור נצחי שמזכיר לנו שבתוך כל אחד מאיתנו תמיד שוכן ילד. שנאמץ את החיות, הלהט והרגישות שבמפגש האנושי כמו ריצה יחפה, כמו למוד משהו בפעם הראשונה. שנוכל לייצר בקהילתנו גן עדן של ילדות - מקום ראוי לצמוח ולגדול בו, וגם בתוך המתח, הפחד והקושי שלא נטוש את התמימות ואת התקווה.

455

ימים בגיהנום

14

2025 בינואר 3

)138 "בשבילי-הבית" (