בשבילי הבית - עלון מספר 138

קהילה יקרה!

אתחיל מהסוף. כשגלי וזיווי יחזרו אלינו. והם יחזרו! המשפחה שלי תקבל החלטה משותפת היכן ירצו להתחיל לשקם את חייהם . אני אעשה הכל כדי להשאיר אותם לידי. בקשתי לכתוב כמה מילים, לא רק מהמקום הפרטי-עתידי שלי, אלא מראייה רחבה יותר .7.10 שמתבססת על החוויה שלי מאז ה- אנשים, 64 בשבת הארורה, קרה לאחותי ולקהילה שלה הנורא מכל. בכפר עזה נרצחו נותרו עדיין מאחור. 5 - 19 נחטפו הקהילה היום מפוזרת בין רוחמה, שפיים ו"פזורה" (שם נרדף לפליטים). לקהילה אין יכולת להכיל האחד את השני, היא מוכת עצב ויגון. , היא כאן עטופה בחומת מגן של 8.1 מאז שחילצתי את אחותי ומשפחתה בלילה של ה קהילת בית גוברין. חברים שלי הפכו חברי וחברות נפש שלה ושל עידן. היא עטופה בחום ואהבה, עזרה וסיוע, גם בלי שהיא מבקשת. אי של שפיות בגיהנום חייה וחיינו. בתקופה זו חוויתי את עצמתה של הקהילה שלנו. את הבנת גודל השעה. את ההבנה שכלום במדינה לא יהיה כפי שהיה. אני מודה ומברכת מידי יום שזה הבית שלי, שאלו האנשים שאיתם חיה. מתוך הכוח והעצמה היישובית עלה גם הרעיון וההצעה להקצות שטח למשפחות מפונים. אני פונה בבקשה לקדם ולאפשר למשפחות שעולמם חרב או השתנה לבלי היכר לחיות איתנו. יש לנו את הכוח והאנושיות לעזור להם להתחיל לשקם את חייהם. תודה לצוות המוביל, שמקדם את הנושא הכל- כך חשוב בשיח וחשיבה משותפת. שתמיד נהיה בצד הנותן.

אוהבת מכבית

455

ימים בגיהנום

2025 בינואר 3

9

)138 "בשבילי-הבית" (