בני ברית ישראל - הוועידה ה - 95 - חוברת סיכום קדנציה - סיוון תשפ"ג - יוני 2023

95 בני ברית ישראל - הוועידה ה

ברית לאחר ש”הבונים החופשיים” בניו יורק סירבו לקבל אותו ואת חבריו לארגון החשאי משום שהיו יהודים. אין לכך הוכחה מדעית, אבל אין ספק כי המודל להקמת בני ברית, היה ארגון “הבונים החופשים” שכמה מדרכי פעילותיו וחלק מהטקסים אומצו על ידי מסדר בני ברית. ניסיונות ראשונים להקמת לשכות בני ברית בארץ למשל על ידי זיגמונד 1846 ישראל היו עוד במהלך זימל, ממייסדי הלשכות בגרמניה וחבר הלשכה הגדולה בברלין. זימל ביקר בירושלים, לאחר שחנך לשכת בני ברית חדשה “לשכת מיימון” בקהיר. אך הניסיון לא צלח שנה מאוחר יותר היוזמה הבשילה. רשמית חדר 42 ורק . הייתה זו יוזמתו 1888 ארגון בני ברית לארץ ישראל ב של ד”ר וילהלם הרצברג, פעיל נגד ההתבוללות, סופר על ידי קרל נטר 1876 ומחנך יליד פרוסיה שהוזמן ב לנהל את בית הספר החקלאי “מקווה ישראל” שם שהה שנתיים עד שעבר לירושלים יזם את הקמתו של “בית היתומים לבני ישראל”, בית יתומים העברי הראשון. בגרמניה היה הרצברג, פעיל בלשכת בני ברית בברלין במאי 26 והוא החליט להקים לשכה דומה בירושלים. ב- , (ט”ז סיוון תרמ”ח) כינס ד”ר וילהלם הרצברג 1888 תשע מהדמויות המובילות את רעיון התחייה הלאומית בירושלים: אליעזר בן-יהודה ,חיים הירשנזון , דוד ילין , אפרים כהן, אברהם משה לונץ, עוזר דב ליפשיץ, יוסף מיוחס, ישראל דב פרומקין ושמעון שטרן . יחד הם ייסדו את הלשכה הירושלמית של “בני-ברית” שפרט להיותה הלשכה הראשונה בארץ ישראל, הייתה גם הארגון הראשון בארץ שניהל את ישיבותיו בעברית וחוללה מהפך בחיים הציבוריים היהודיים בארץ ישראל. שם הלשכה החדשה שהוקמה: “לשכת ירושלים”. הרצברג שימש כנשיא הארגון בשנים תרמ”ח– תרמ”ט. בין ההחלטות הראשונות שהתקבלו היה כי לא יתקבלו כחברים בארגון מועמדים שאין להם מקור פרנסה, כמו גם אבות שמסרו את ילדיהם לבתי ספר של המיסיון. מרכז בני ברית בארה”ב הודיע על קבלת ‘לשכת ירושלם’ כאחת הלשכות של בני ברית בשנת . הפעילות של לשכת 376 תרמ”ט מספר הלשכה נקבע

. יושבים משמאל 1888 לשכת ירושלים ההסטורית. שהוקמה ב לימין: אליעזר בן יהודה, פרופ' יוסף קלויזנר ודוד ילין

נוצריות, החברים בארגון היו בחמישים השנים הראשונות , הוקם ארגון בבני ברית נשים 1896 גברים בלבד ורק ב בשם “בנות יהודה”. ארגון בני ברית, סייע רבות ליהודי אך אולי האירוע 19 ארץ ישראל בכל כבר מסוף המאה ה- . אותם ימים 1947 הדרמטי ביותר בסיוע שהגיש, היה ב סמך טרומן את ידו על תכנית ועדת האו”ם בדבר חלוקת ארץ ישראל. אך קבל את עמדת משרד החוץ האמריקאי שלא לכלול את הנגב בגבולות המדינה היהודית. מנהיגי יהדות ארה”ב פעלו נמרצות בניסיון לשכנע את הממשל להכיר במדינה היהודית בגבולות מורחבים מתוך תקווה שבעקבות ארה”ב יצטרפו להחלטה זו גם מדינות נוספות. כשחיים ויצמן ביקש להיפגש עם הנשיא האמריקאי הארי טרומן לשכנעו , הוא לא כל כך התלהב לפגוש בוויצמן. אז גויס ידידו של טרומן, עוד מימי שרותם בצבא ואף ניהלו תקופה עסק משותף, אדי ג’קובסון בן למשפחת מהגרים יהודים מרוסיה שהתגורר בקנזס סיטי שבמיזורי. ג’קובסון, היה “אח” פעיל בולט בבני ברית ובסיועו נקבעה הפגישה הגורלית בה הסכים הנשיא האמריקאי לבקשתו של ויצמן. (ראה מסגרת נפרדת) המודל להקמת מסדר בני ברית בניו יורק על ידי הנרי ג’ונס, היה ארגון האחווה הסודי, הפופולרי באותם ימים באמריקה “הבונים החופשים”. מתוך עדויות וזכרונות של הראשונים, ולפי מספר ספרים ומאמרים המסקרים את הקמת ארגון בני ברית ניטען, כי ג’ונס הקים את בני

] 60 [