בני ברית ישראל - הוועידה ה - 95 - חוברת סיכום קדנציה - סיוון תשפ"ג - יוני 2023

95 בני ברית ישראל - הוועידה ה-

, עוד לפני הקמתה של 1886 למעשה נפתחה הספריה ב שער ציון, בביתו של אלעזר רוקח, אחיו הבכור של שמעון רוקח. ידיעה על כך הופיע בעיתון "החבצלת". חברת "עזרת ישראל" לקחה אותה תחת חסותה, ונעשתה פנייה לציבור בבקשה לתרום ספרים בנושאים העשויים לעניין חקלאים יהודים טירוניים. אט אט התאספו ספרים ספרים. 400 וכחודשים לאחר פתיחתה כבר מנתה אך חברת "עזרת ישראל" הסתבכה בעניינים כספיים סביב יוזמת הקמת שכונת נווה "שער ציון" וכשנה לאחר הקמתה החליטה הלשכה להתגייס ולהפעיל מחדש את הספריה, הפעם תחת השם "שער ציון". אנשי הלשכה פנו לחובבי ציון וביקשו סיוע. וויכוחים רבים התנהלו בלשכת שער ציון מי יממן את הספריה והאם יש לאפשר לחובבי ציון תמורת סיוע כספי נכבד להיות אחראים על הספריה. אותם ימים הגיע לארץ ישראל כנציג חובבי ציון מאודסה זאב טיומקין ובסיוע שלו הושג החליטה לשכת "שער ציון" 1890 בדצמבר 30 הסכם. ב כי הספריה תנוהל על ידי ועד מבין הקוראים. חובבי ציון יספקו את התקציב הדרוש עבור המקום ושכרו של הספרן, בעוד לשכת שער ציון התחייבת לתמיכה שנתית פרנק. פנחס פרידמן שהיה ספרן בכיר באודסה 120 בסך מונה כספרן הראשון של הספרייה הציבורית "שער ציון". נחנכה הספרייה בטקס חגיגי 1891 בפברואר 17 ב ונקראה "שער ציון" כשם לשכת בני ברית אך הוקדשה לזכרו של י.ל. ליואנדה (לבנדה) סופר יהודי רוסי שהיה מראשי תנועת חיבת ציון ונפטר. היתה זו כאמור הספריה הציבורית הראשונה בארץ והיא קדמה לספריות ובירושלים 1891 ציבוריות שיזמו בני ברית בצפת בסוף . המקום שנבחר להפעלתה היה "בית נבולסי" 1892 ב צדק, חדלה לתמוך בספריה והיא הוקמה לשכת 1890 נסגרה. ב-

ברחוב בוסטרוס, שהיה בעבר בפינת שדרות ירושלים מועדון ישורון 1906 ורחוב אילת. אותו בניין בו פעל ביולי שבו התקבלה ההחלטה ביוזמתו של עקיבא אריה וייס שרק הגיע לארץ להביא להקמת אגודת "בוני בתים" ביפו שלאחר כמה חודשים החליפה את שמה ל"אחוזת בית" ויסדה את תל אביב. סיוע נכבד להרחבת הספרייה נתנה אגודת בני משה בהנהגת אחד העם.

שלושה ארגונים תמכו בספרייה: הועד הפועל של חובבי ציון, לשכת בני ברית

ואגודת בני משה. היו כמה חברים בשני ארגונים וגם בשלושתם.

ספריית "שער ציון" היתה מוסד חשוב ביותר ביפו והיא שמשה ספריה מרכזית למושבות החדשות של העלייה הראשונה שנעזרו מקצועית בספרים. בן מנהלי הספרייה היה גם אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), שנתמנה לתפקיד תרם לספריה יצחק 1908 . ב- 1906 ב לייב גולדברג שפורסם תחת הכינוי הנדיב

ספרים. מלחמת העולם הראשונה 3000 הלא ידוע פגעה בספריה, תחילה קרטעה ובעקבות גירוש תושביה היא נסגרה. 1917 היהודים של יפו ותושבי תל אביב ב- היא 1918 לאחר חזרת השבים בתום המלחמה ב נפתחה מחדש בביתו של מטלון ברחוב הרצל, סמוך לגימנסיה הרצליה. אך מצבה הכספי של הספרייה התדרדר וראשיה פנו לעיריית תל אביב לקבלת תמיכה. מועצת עיריית תל אביב אימצה את הרעיון ובמחצית הפכה את ספריית "שער ציון" לספריה העירונית 1922 הלך אחד העם לעולמו והוריש 1927 של תל אביב. ב- עלה לישראל פרופ' 1933 לספרייה את ספריו הרבים. ב היינריך לווה, מראשי התנועה הציונית בגרמניה והתמנה למנהל הספריה ואיתו נפתחה תקופה חדשה ומפוארת בספריה הציבורית הראשונה של יפו ותל אביב. ספריה הקיימת עד היום בבית אריאלה בתל-אביב, כספרייה המרכזית של העיר.

] 70 [