לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן

גבר חדש בחיי הגיע מכר של משה לביקור במקום עבודתי. שמחתי שעדיין זוכרים את 1980 יום אחד בשנת בעלי. הוא הציע לי לצאת לבלות ולא להישאר בבית. במוצ”ש היו בתל-אביב מקומות בילוי רבים ומועדוני ריקודים. הוא הפגיש אותי עם כמה מכרות שבאו לשם לרקוד באופן קבוע, וכך הצטרפתי לקבוצה במועדון. היו מגיעים לשם גם גברים בודדים כדי להכיר בנות זוג. באותו מועדון הכרתי במקרה גבר שעשה עליי רושם של רווק מושבע, ורקד עם כל הנשים. בין ריקוד לריקוד הוא הגיע גם אלי והזמין אותי לרקוד. רקדנו יחד המון, וחשתי רגש חדש ונעים. הוא חיזר אחרי, אך גם אחרי נשים אחרות במועדון, ולכן חששתי לצאת אתו. עם הזמן דברים השתנו. הוא הציג את עצמו בשם הרמן אוג’ן, יליד רומניה, ויכולנו לשוחח בשפה הרומנית. הוא סיפר שהוא מתגורר באוסטריה אבל מבקר בארץ באופן קבוע, ביום העצמאות ובראש , כשנה לאחר שהכרנו, הייתי מועמדת לקבלת פרס עובדת מצטיינת במשרד 1981 השנה. בשנת המשפטים. הזמנתי אותו כדי שיראה טקס מעניין, והוא נענה בשמחה. הטקס שהתקיים במשרד הראשי בירושלים, ברחוב סאלח-א-דין בעיר העתיקה, הרשים אותו מאוד. הגבר הזה שנכנס לחיי היה ‘ציפור משונה’, ולכן קצת קשה להגדיר אותו. הוא היה ניצול שואה. משפחתו היגרה לאוסטריה לאחר המלחמה. הוריו נפטרו זמן קצר אחר כך. בזמן המלחמה הוא שהה ברוסיה, ועבר את מוראותיה כשהוא נרדף, רעב ובלי בית. רק כשהגיע לוינה שב ונפגש עם משפחתו. החיים הפכו אותו לסוחר ממולח, וכך השיג בכוחות עצמו כל מה שרכש, ועזר גם לאחיותיו להסתדר בחיים. אחיותיו וכל שאר בני משפחתו חיו בעיר וינה. אחותו הגדולה אילזה היתה אישה נחמדה, שהתאלמנה ונותרה עם שני ילדים, בת מוצלחת ובן שסבל מפיגור שכלי קשה. היתה לו אחות נוספת, אירנה, שנותרה רווקה. אוג’ן היה קשור יותר אל אחותו הגדולה. היא היתה חכמה מאד, מנומסת, תרבותית ומקפידה על התנהגות נאותה. לעומת זה הוא היה מוכר כאדם חסר נימוסים, אבל כלפי ואל בני משפחתו נהג בנעימים. כשאוג’ן הגיע עם אילזה לביקורים בארץ נהגנו להפגש אצל בן-דודו ריצ’רד וגנר ואשתו טוצה. טוצה היתה מארחת אותנו בנדיבות רבה וכיד-המלך. אילזה אהבה אותי מאד, והשפיעה עלי להבליג ולנהוג כלפי אחיה בסבלנות. היא ציינה שהוא בחור טוב אך מפונק מעט, ולא יתחתן לעולם. כדאי לא להלחיץ אותו, ולתת לו חופש כשהוא מתוח ועצבני. שנים. הוא 15 אוג’ן ואני התרגלנו זה לזו עם הזמן. בילינו יחד ועשינו ‘כיף לא נורמלי’, במשך היה מבוסס כלכלית ומסודר בחיים. היתה לו בוינה חנות טקסטיל, שהשתרעה על כל הקומה התחתונה בבנין שהיה כולו שייך לו. היתה לו גם וילה מפוארת בהרים ליד גרץ, וגם מכונית יוקרתית. גם כשביקר בישראל היו לו דירה יפה, קטנוע וספה ומכונית מרצדס. הרגשתי שהוא מסתיר רגשי נחיתות ומתנהג מעט בהתנשאות בנוכחות אנשים. יחד עם זה אהב לעזור למסכנים. מצד אחד היה נדיב ואדיב, ומצד שני מתקמצן על שטויות, למשל בטיפים. אני זרמתי עם כל ה’שגעונות’ שלו. למלצרים הייתי נותנת מראש טיפ סמוי, והוא לא הבין כיצד זה קיבלנו שרות מצוין. הוא חשב שמצאתי חן בעיני המלצר. 106