לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן

גיוס למלחמת השחרור בספטמבר כבר גויסתי לצה”ל לחיל הקשר. שירתתי 8- . ב 1948 במאי 14- המלחמה פרצה ב במפקדת המחנה בתל-ליטווינסקי (תל-השומר). דבורה היתה צעירה ממני וגויסה חצי שנה אחרי. כשהגעתי ללשכת הגיוס ברחוב בלפור בתל אביב, עדיין לא היתה לי תעודת זהות ותעודת זהות חדשה. כששאלו 66067 ישראלית. צילמו אותי, ונתנו לי מספר צבאי אישי אותי למקצועי עניתי: חקלאית וטלפוניסטית, וכך נרשם בתעודות. הם שמחו לקבל אותי מיד במחנה תל-השומר כמורה למרכזניות. לטירונות שלחו אותי חצי שנה מאוחר יותר. את הטירונות עברתי במחנה סרפנד (צריפין) ליד ראשון-לציון. בתל השומר לא ויתרו עלי. מייד לאחר הטירונות חזרתי לשרת כמרכזנית באותו בסיס, ושם הכרתי את בעלי משה כהן ז”ל. ההיכרות שלי עם משה, בזמן השירות בצה”ל, התרחשה ברוח הזמנים ההם: סוף שנות הארבעים. הידידות בין אנשים היתה אמיתית וטהורה ביותר. לאחר שחזרתי מהטירונות למחנה תל-השומר, שרתתי כמרכזנית בחיל הקשר במפקדת המחנה. למפקדת המחנה השתייכו יחידות התחבורה, המרפאה והקשר. כל חיילי המפקדה אכלו בחדר אוכל מרכזי, ושם נפגשנו כל החבר’ה. גרנו באוהלים והיו לנו מקלחות נפרדות לחיילים וחיילות ושירותי קרוסלות כמו במחנה בקפריסין. מים חמים זרמו רק בערבי שבת. מכיון שעברתי די והותר בנעוריי היה לי קל להסתגל לתנאי חיים כאלה. משה היה מפקד יחידת התחבורה. כל הנהגים שלו אהבו אותו, ביניהם גם עולים חדשים. רוב החיילים והחיילות היו עולים חדשים מצ’כיה, צרפת, הונגריה ורומניה. במרפאה היתה אחות צברית בשם רינה שקראנו לה קקטוס. למשה קראנו משה קוישה. לי קראו שיקסה מפני שקלעתי צמות סביב הראש כמו גויה בת כפר ממזרח-אירופה. במפקדה נוצרו כמה זוגות: אלי ורינה מהמרפאה, נהגים עם מרכזניות, ורוברט עם אסתר. דן דריגנד חיבב את טובל’ה מהמרכזייה. היו עוד מרכזניות: שולה ובלהה. שמואל מהתחבורה התחתן עם הגננת בלהה. קראנו לה ביידיש פישרק’ה בגלל שהיתה צעירה מאוד. דן התחתן עם שרהל’ה, בחורה נהדרת ששירתה במקום אחר. היה לנו מפקד מחנה מטרנסילבניה, מייג’ור שטיין. החליף אותו סרן רודל, וקצין הביטחון היה רקנאטי. בקיצור, היה שם קיבוץ גלויות. התאקלמתי מהר היות ודיברתי את רוב השפות. מפקד המחנה הבין את צרכי החיילים כעולים חדשים, והיה מודע לחשיבות הקליטה. כולנו נקשרנו לחבורה אחת גדולה - התחבורה, המרפאה והקשר, ונשארנו חברים טובים גם לאחר סיום השירות הצבאי. כל החתונות התקיימו מיד אחרי השחרור מצה”ל.

48