לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן
בזמן השירות בצה”ל דן היה מזמין את משה ואותי לנגב חומוס בשכונת התקווה. זה נחשב אז לבילוי. הוא דחף להיכרות בין משה וביני. דן הבין שמשה רוצה להכיר אותי, אבל הוא ביישן ומאופק. דן עזר להרבה חברים בצבא, והיה מזמין לבית הוריו חבר’ה שלא היה להם לאן ללכת בחגים ובשבתות. משה היה נשאר בתורנויות יחד איתי. גם כי לא היה לי לאן ללכת, וגם כי רצינו להישאר ולדבר בלילות בטלפון. הכניסה לחדר שלנו במרכזיה היתה אסורה. היא היתה של “הזקן”, יצחק שדה מפקד הפלמ”ח. לכן ניהלנו רומן 8 ממוקמת בתוך מפקדת חטיבה דרך הטלפון וכך גם למדתי עברית. למשה היתה הרבה סבלנות אליי. הבנות שיצאו לחופשות זכרו תמיד להביא לי המון דברים טובים מהבית. זו היתה תקופה יפה, התקופה שלאחר ימי הפלמ”ח והאצ”ל. הנוער היה פטריוטי, שרתנו את המולדת באהבה.
52
Made with FlippingBook Annual report