לראות ברכה בכל מעשיי - ברכה כהן

מקימים משפחה נולד בננו הבכור בנימין, בני. בכל העולם לא היה אדם מאושר יותר 1952 בספטמבר 26- ב מבעלי משה. לאחר ראש השנה, הכינו בחצר של חמותי סוכה לטקס ברית המילה. החגיגה היתה גדולה ומלווה בשמחה אדירה. כל ההכנות נעשו בבית על בסיס נקודות קיצוב, מאותם פנקסים להקצבת מזון בתקופת הצנע. היתה הקצבה שווה למבוגרים, מעט יותר לילדים, ועוד תוספת קטנה לתינוקות. במוקד חלוקת המזון קיבלנו את המצרכים, תלושים לקניית אמבטיה, חיתולים ובד לבן, ופנקסי נקודות. התינוק החדש קיבל פנקס “א”. לאחים של בעלי, דינה וברוך היה פנקס “ב”, ולנו ולאמא היה פנקס “ג”. היו כמובן פנקסים לכל שאר המבוגרים במשפחה. חמותי אספה את כל הנקודות ועשתה בזכותן חגיגה שנמשכה כל חג הסוכות. מאחר והיינו חיילים משוחררים, ובעלי משה היה נכה צה”ל, קבלנו דירה במשכנתא נוחה. נולד 1956 באוגוסט 5- לאחר ארבע שנים בצריף עברנו לגור ברח’ בר-כוכבא בבני ברק. ב בביתנו החדש אליעזר. היינו מאושרים ושמחים מאוד, ואת טקס ברית המילה שלו חגגנו בבית. את כל הכיבוד הכנו בבית כי היה עדיין צנע, אבל משה נסע לכל מקום שאפשר להשיג בו פירות, ירקות ועופות ב”שוק שחור”. כך קראנו אז למצרכים שקנינו באופן לא רשמי בנוסף לנקודות המוקצבות. החגיגה היתה גדולה ורבת משתתפים. הזמנו את המשפחה של בעלי וחלק מהמשפחה של אמי. היו כמובן לולי ובקה עם התאומים השובבים, וקרולינה ושמואל עם הילדים. באו גם כל החבר’ה מהצבא שאיתם היינו בקשר ועוד בני דודים רבים. את הזמן הפנוי בשנים הבאות בילינו בטיולי שבת. נסענו לקרובי משפחה בעפולה ובקיבוץ אפיקים או לפיקניקים. לכל מקום הגענו במכונית ה”סקודה” כמובן. בקיבוץ אפיקים נהגנו לבקר בדרך-כלל בחגים, במיוחד בשבועות או ביום העצמאות, עם הילדים ועם אמא. בקיבוץ חיה לוטי, בת דודה של אמא, עם הבת ליקה ובעלה טוביה. איתם היינו בקשר כל השנים, כמו גם עם שאר בני הדודים. בעפולה גרה בת דודתי קרולינה שנישאה לשמואל ונולדו להם שני ילדים, דני ורימונה. אחר כך הם עברו דירה מעפולה לנהריה. אחות אימי, אסתר, הגיעה ארצה עוד לפני אימי וגרה בחיפה. שם גר גם בנה יצחק שהתחתן עם דליה, ונולדו להם שלושה בנים: אייל, תמיר ויניב. בקריות גרו לולי ובקה עם הילדים. אלה בני-הדודים שיצאו איתנו מרומניה, הגיעו אחרינו והתגוררו בקיבוץ אפיקים ובחיפה. היה לנו קשר טוב עם כולם לאחר שהתבגרו והתחתנו ולכולם נולדו ילדים. הבית בבני ברק היה מלא שמחת-חיים, כשהקרובים ביקרו אותנו היינו פותחים “מלון מחצלות” לכל הילדים. נפגשנו איתם בכל השמחות: ברית מילה, בר-מצוה והחתונות של הילדים.

69