האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

סרטן שד בגברים פרופ' אילן רון

פרופ’ לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, החוג לאונקולוגיה בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב והמערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב, ע"ש סוראסקי

סרטן שד בגברים הוא גידול נדיר המהווה כ-%1 מכלל מקרי סרטן השד וכ-%2.0 מסך הגידולים הסרטניים בקרב גברים [1]. פיק האבחון שלו נע בין הגילאים 06-07, ובממוצע בגיל 86-חמש שנים יותר מממוצע הגיל של סרטן שד בנשים [2]. מרבית מקרי סרטן השד בגברים מאובחנים אחרי גיל 05, אך תוארו מקרי סרטן שד גם בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים מתחת לגיל 03 [3]. גורמי סיכון/אטיולוגיה מרבית גורמי הסיכון לסרטן השד בגברים הם גנטיים והורמונאליים: כ-%02 מהגידולים בשד מופיעים בקרב גברים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד או השחלות [4]. הפקטור הגנטי המוכר ביותר הוא מוטציה בגן [5]. לגברים הנושאים את המוטציה BRCA2 יש סיכון של %7 לפתח סרטן שד BRCA2 ב- במשך חייהם – סיכון הגבוה פי 001 משאר אוכלוסיית הגברים ודומה לסיכון לפתח סרטן בשד בקרב נשים ללא היסטוריה משפחתית CHEK2 של סרטן השד. מוטציות ב- מעלות אף הן את הסיכון לסרטן (1100delC) שד בגברים. אטיולוגיה נוספת לסיכון לפתח סרטן שד בגברים היא אובדן האיזון ההורמונלי, דהיינו אובדן היחס בין רמות אסטרוגן וטסטוסטרון. לגברים עם תסמונת קליינפלטר )xxy karyotype=klinefelter’s Syndrome( יש רמות טסטוסטרון נמוכות עקב דיסגנזיה של האשכים ועלייה בגונדוטרופינים הגורמים לגניקומסטיה (עלייה בכמות רקמת השד). לגברים אלה סיכון של %5 לפתח סרטן שד במשך חייהם [4].

ככלל, עלייה ברמות אסטרוגן בדם במצבים של צירוזיס הכבד היא משנית לשתיית אלכוהול מאסיבית, השמנת יתר, ולטיפולים ממושכים באסטרוגנים אקסוגנים המעלים את הסיכון לפתח סרטן שד בגברים. המאפיינים הביולוגיים של סרטן השד בגברים סרטן השד בגברים ברובו המכריע הוא Invasive( סרטן המתפתח בצינוריות החלב ומהווה כ-%7.39 מסך )Ductal Carcinoma הגידולים בשד. נדירות הגידולים הלובולריים נובעת מהעובדה שברקמת השד הגברי אין בלוטות חלב, פרט למצבי חשיפה/צריכה של אסטרוגנים אנדוגניים או אקסוגניים. רצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון שכיחים יותר בסרטן השד הגברי מאשר בגידולי סרטן שד אצל נשים, אך מאידך שכיחות ביטוי יתר קיים רק ב-%61 ממקרי סרטן השד HER2 של הגברי. רוב הגברים המאובחנים עם סרטן שד מופיעים עם מסה קשה ולא רגישה באחד השדיים. הפטמה מעורבת בשכיחות גבוהה, ולעיתים קרובות קיימת התכייבות של העור שמעל המסה הגידולית. רק כ-%1 מהמסות הסימפטומטיות בשד הגברי מאובחנות כסרטן. מאחר שהגידול נדיר והמודעות לקיומו נמוכה, סרטן השד בגברים מאובחן בשלבים מתקדמים יותר מאשר אצל נשים. הגודל הממוצע של הגידולים בשד אצל גברים מאובחן בקוטר קליניקה ואבחון של סרטן שד בגברים

של 42 מ”מ וגם שכיחות הגרורות בבלוטות לימפה אזוריות גבוהה יותר בהשוואה לנשים [6]. יחד עם זאת, עקומת ההישרדות בסרטן שד בגברים בהתאמה לשלב האבחון, לגיל האבחנה ולתוחלת חיים מותאמת למגדר, הוא זהה לפרוגנוזה הממוצעת של סרטן השד בנשים באותו שלב, ובעל אותם המאפיינים הביולוגיים של הגידול. האבחון מתבצע על ידי בדיקות ממוגרפיה, סונר שד ובתי שחי וביופסיה. הגישה הכירורגית המקובלת היא כריתת השד - Simple או Modified Radical Mastectomy ובדיקת קשריות בבית השחי ,Mastectomy (בדיקת קשריות הזקיף בלבד אם אין תאי גידול, או צורך בדיסקצית (כריתת) קשריות במידה וישנה מעורבות גרורתית של קשריות בית השחי). אין הבדל בתוחלת החיים בין שתי הגישות הכירורגיות שהוזכרו לעיל. למפקטומיה וקרינה לשד אינם הטיפול המקובל בסרטן שד בגברים. מחקר קנדי [7] הראה שכיחות נמוכה יותר בהשגת שליטה מקומית אצל חולים שטופלו בכריתה חלקית לעומת כאלו שעברו מסטקטומיה. קרינה לשד לאחר כריתה נדרשת במקרה שישנה מעורבות בלוטות בבית שחי, מסת גידול גדולה, חדירה של הגידול לעור או חדירה של הגידול לשריר דופן החזה. טיפול תרופתי אנטי הורמונלי הוא טיפול הבחירה במקרים בהם הגידולים מבטאים רצפטורים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון ברקמת הגידול. תרופת הבחירה היא טמוקסיפן במינון יומי של 02 הטיפול בסרטן שד מוקדם בגברים

124