האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

מתן מידע והסברים לגבי הטיפולים, נגישות וזמינות האחות, תמיכה נפשית, תמיכה בקבלת ההחלטות, תיאום הטיפול, הפנייה לגופים או אנשי מקצוע אחרים, ועוד. כך לדוגמה, %78 מהנשים דיווחו על תרומה כללית גבוהה או גבוהה מאד של האחות (לפי מדד מהימנות אלפא קרונבך 78.0). כמעט %09 מהנשים דווחו כי תזמון הקשר עם האחות היה בדיוק בזמן המתאים עבורן. עוד התברר כי כ-%07 מהנשים שהשתתפו במחקר ציינו שהסיוע המעשי היה מספק מאד (אלפא קרונבך 88.0). בהתייחס לתמיכה הפסיכולוגית, %87 מהנשים דיווחו שהאחיות סייעו להן להתמודד עם האבחנה, ואילו %76 ציינו כי האחיות עזרו להן לבטא את רגשותיהן ולהתמודד איתן (אלפא קרונבך 29.0). מחקר זה מחזק באופן בולט וחד משמעי את תפקיד האחיות מתאמות בריאות השד, כמקור תמיכה חשוב והכרחי לנשים ולבני משפחותיהן בכל שלבי האבחון, הטיפול והמעקב. אחת העבודות המעניינות שנערכה בשיטת מחקר איכותנית במרכז הרפואי רמב"ם, התמקדה בעיבוד מכתבי התודה ששלחו המטופלות לאחות שטפלה בהם [22]. מעבודה זו אפשר ללמוד כיצד תופסות הנשים את עבודת האחות המתאמת בשלושה היבטים: ההיבט האינסטרומנטלי, ההיבט הקוגניטיבי וההיבט הרגשי. מתייחסות הנשים בהיבט האינסטרומנטלי לסיועה של האחות המתאמת בהתמודדות הנשים עם הגורמים המערכתיים המעורבים בתהליך הטיפול. סיוע זה מתבטא בתיאום הטיפולים, תיווך בין הגורמים הממסדים השונים תוך ייצוג המטופלות מול המערכת, זירוז הליכים רפואיים ובירוקרטיים וסיוע מעשי ושוטף במהלך כל שלבי הטיפולים. ציינו הנשים את האחות בהיבט הקוגניטיבי כמי שמספקת מידע מקצועי, מהימן וברור לאורך כל התהליך הטיפולי, ובנוסף לכך היא מהווה כתובת נגישה וזמינה לשאלות, דילמות וסוגיות איתן מתמודדות המטופלות. תרומה זו

וההחלטות הכירורגיות, ואחרות מתפקדות כמדריכות, מלוות ויועצות לנשים בשלב האונקולוגי. בתקופה האחרונה ניתן להיווכח בתחילתה של מגמה נוספת, בה מונו אחיות נוספות שתפקידן ללוות את הנשים בשלבים ספציפיים, כמו למשל בזמן בדיקות הדמיה או ייעוץ גנטי (הניתן בבית החולים תל-השומר). ראוי לציין, שהמלצת האגודה האמריקאית לקיים )American Cancer Society( לסרטן מפגשים של אחיות מתאמות בריאות השד כחלק מתהליך למידה [51] מיושמת כבר שנים רבות בישראל. קבוצת העניין בישראל שהוקמה על ידי האגודה למלחמה בסרטן, מונה כ-04 אחיות שעובדות במרכזים שונים ברחבי הארץ ובשלבים שונים של רצף הטיפול. האחיות נפגשות מספר פעמים בשנה (לרוב במשרדי האגודה למלחמה בסרטן), כשלמפגשים אלה מספר מטרות: שיח ודיון בסוגיות משותפות, עדכון ידע בנושאים רלוונטיים, ניסוח ניירות עמדה, קידום הנושא בישראל ועריכת מחקרים. בנוסף, מפגשים אלה מאפשרים לאחיות החדשות להכיר את הנושא מקרוב, ללמוד מעמיתותיהן הוותיקות, להתחבט איתן בשאלות מגוונות, כמו למשל מהות התפקיד, התמודדות עם אדמיניסטרציה, וכן שאלות מקצועיות. במקרים רבים, נערכת חפיפה בין אחיות חדשות לוותיקות, כאשר אלה האחרונות מלוות את החדשות במרכז בו הן עובדות, ועל פי הצורך. מחקרים שנערכו בעולם בנושא תפקיד האחות המתאמת קיימים מחקרים שבדקו את יעילות התפקיד הניתן באמצעות מתן שרות טלפוני לנשים, בעיקר אלו שנמצאות הרחק מהמוסד הרפואי [61,71]. מחקרים אלו הראו שקשר טלפוני בין המטופלות לאחות השד לאחר סיום הטיפולים, משמעותי מאוד ומועיל לנשים. המחקרים על מהות התפקיד סוכמו במסגרת מטא אנליזה שנערכה בשנת 8002 [81]. באחד המחקרים ההשוואתיים [91], נבדקה יעילות תפקיד האחות המתאמת

, באמצעות )Nurse Navigator( באונקולוגיה בדיקת שלושה מדדים: איכות חיי המטופלות שחלו בסרטן השד, מידת שביעות רצונן מהטיפול ומשך שהותן בבית החולים. קבוצת הניסוי כללה 87 מטופלות אשר פגשו אחות מתאמת במשך שלושה חודשים, ואילו קבוצת הביקורת כללה מספר זהה של מטופלות שלא פגשו אחות כזו. תוצאות המחקר הצביעו על הבדל מובהק בין קבוצת הניסוי ובין קבוצת הביקורת במידת ) ובמשך P <0.000( שביעות רצונן מהטיפול האשפוז (98.8 לעומת 81 ימי אשפוז בממוצע ). מחקר זה מספק עדות P <0.001( ) בהתאמה לכך, שמודל העבודה המשלב אחות מתאמת יעיל לא רק בהיבט הרגשי של הטיפול, אלא גם חסכוני מאד בהיבט הכלכלי. בישראל נערכו מספר מחקרים בנושא סיעוד סרטן השד, כאשר המחקר העיקרי בתחום נערך על ידי קבוצה של אחיות מתאמות בריאות השד (בתמיכת האגודה למלחמה בסרטן). מטרת המחקר [02] שכלל 443 נשים דוברות עברית או ערבית, והוצג במספר כנסים בינלאומיים, הייתה לבדוק כיצד תופסות נשים שחלו בסרטן שד, את תפקידה של האחות המתאמת בנוגע למספר תחומים, בהתאם להגדרת תפקידה - Ejon (המאמר התקבל לפרסום בכתב העת ,)European Journal of Oncology Nursing במחקר נעשה שימוש בשאלון שפורסם במחקר אוסטרלי, שבו השתתפו נשים אוסטרליות המתגוררות באזורים מרוחקים, מתוך מטרה להבין מהי ההתנסות שלהן לגבי הקשר עם אחות מתאמת השד [4,22]. המחקר בישראל נערך בשבעה מרכזים רפואיים, ובדק גם הוא באמצעות אותו שאלון שתורגם לעברית והותאם לארץ, את התנסות הנשים עם האחות. באופן כללי, מחקר זה הצביע על תפיסה חיובית מאד של המטופלות בהתייחס לתפקיד האחות המתאמת בכל התחומים שנבדקו, ביניהם: מחקרים שנערכו בישראל בנושא תפקיד האחות המתאמת

156