האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

(הבריא), חשוב לזהות תכונה זו כבר בביופסיה המוקדמת ולבצע את הבדיקות הנחוצות לפני שדיים דו- MRI ניתוח הוצאת הגידול (כגון צדדי). יש לתכנן את הכריתה באופן שיבטיח שוליים נקיים (חופשיים) מגידול. מתאפיינים על פי רוב בדרגת ILC גידולים מסוג ה- התמיינות גבוהה, דרגת פרוליפרציה נמוכה, ביטוי של הרצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון ובהיעדר . יש לציין שלגידולים HER2 ביטוי של חלבון ה- ) לשלוח IDC אלה נטיה מוגברת (בהשוואה ל- גרורות למערכת העיכול ולשחלות, ועל כן יש צורך במעקב קליני בהתאם. סיכום ניתן לסכם ולומר כי ישנה חשיבות רבה ביותר בשילוב תוצאות האבחון הפתולוגי, בין אם מדובר באבחון הראשוני (של ביופסיות טרוקט/ ממוטום) ובין אם מדובר באבחון שלאחר ניתוח עם החלטות טיפוליות, ניתוחיות ואונקולוגיות כחלק ממערך מולטי-דיסציפלינרי. מסגרת זו כוללת את כל המערך המאבחן והמטפל - רדיולוג, פתולוג, מנתח, אונקולוג, עובד סוציאלי ואחיות/מתאמות שד. דיון מעמיק בכל מקרה במסגרת כזו, מאפשר אבחון מדויק יותר. בנוסף, קבלת ההחלטות הטיפוליות על ידי המטפלים השונים, מבוססת על ידע עדכני ומפורט.

ILC השד. מקור הגידולים הפולשניים מטיפוס הינו באפיתל המצפה את בלוטות השד.

סרטני השד הפולשניים על פי נוכחות או היעדר ביטוי של הרצפטור לאסטרוגן עם תת חלוקה פנימית של שתי קבוצות גדולות אלה לקבוצות עם שונות פרוגנוסטית: Estrogen Receptor Positive - .1 Luminal A, Luminal B Estrogen Receptor Negative- .2 Basal – Like ,HER2+ – גידול המהווה כ-%01 מכלל סרטני ILC ב. השד הפולשניים. LCIS התהליך הממוקם של הבלוטות – אינו נחשב (Lobular Carcinoma In Situ) כיום לתהליך גידולי ממאיר כשלעצמו, ולכן לרוב אינו מכתיב החלטות טיפוליות, עם זאת, כאשר הוא נצפה ברקמה, על הפתולוג לחפש היטב ולבדוק אם לא מתקיים תהליך פולשני באזורים אחרים בין אם מדובר בטיפוס של גידול לובולרי ובין אם מדובר בגידול מטיפוס דוקטלי. התכונה המאפיינת ביותר את התא הגידולי מן המקור הלובולרי הנה העדר כוח תאחיזה בין . E-cadherin התאים כתוצאה ממוטציה בגן ה- תופעה זו באה לידי ביטוי בצורת צמיחה מפוזרת מאוד שלעיתים קרובות גורמת לקשיי אבחון – הן בבדיקה הקלינית, הן בבדיקות הדימות והן בזיהוי המיקרוסקופי של התאים. מסיבה זו, ובשל הנטייה המוגברת בשיעור של כ-%02 לצמיחה גידולית בשד השני

מאפייני הגידולים - הגידול השכיח ביותר בשד המהווה IDC א.

%05-%06 מכלל סרטני השד.

מבחינה מיקרוסקופית, ישנם מספר סוגים של גידולים פולשניים השונים זה מזה במבנים Tubular, Cribriform, Papillary,( שהם יוצרים . )Micropapillary, Solid Mucinous etc למבנים אלה כשלעצמם אין משמעות, ונדרש יישום של מספר עקרונות שיקבעו טוב יותר .)tumor grade( את דרגת ההתמיינות שלהם נעשית על פי שילוב tumor grade קביעת ה- הגורמים הבאים: 1. התבנית הארכיטקטורלית של הגידול (על פי כמות התבניות הבלוטיות בגידול). 2. מידת השונות של גרעיני תאי הגידול מתאי רקמה תקינים. 3. כמות התאים המצויים בחלוקה (מספר המיטוזות) בגידול. בשנים האחרונות, בעקבות זיהוי פרופילים Gene( גנטיים של סרטני שד מרובים התאפשרה חלוקה )Expression Profiling שונה מעט של סרטן השד הפולשני הנותן מידע פרוגנוסטי עם הערכה לגבי סיכויי התגובה לטיפולים. שיטה זו חילקה את

רשימת ספרות

progesterone receptors in breast cancer. J Clin Oncol. 2010 Jun 1;28(16):2784-95. 11. Wolff AC et al. Recommendations for human epidermal growth factor receptor 2 testing in breast cancer: ASCO/CAP clinical practice guideline update. J Clin Oncol. 2013 Nov 1;31(31):3997- 4013. 12. Tildabarliya.”The molecular pathology of breast cancer progression”. Pharmaceutical Intellignece. 2013. Jan 10, 2013. 13. Badve S et al.Basal-like and triple-negative breast cancers: a critical review with an emphasis on the implications for pathologists and oncologists. Mod Pathol. 2011 Feb;24(2):157-67. 14. Penault-Llorca F, Viale G. Pathological and molecular diagnosis of triple-negative breast cancer: a clinical perspective. Ann Oncol. 2012 Aug;23 Suppl 6:vi19-22.

6. Paul Peter Rosen. Rosen’s Breast Pathology. 2009, 3rd edition, Lippincot Wiliams and Wilkins. 7. CAP Cancer Protocol and eCC Summary of Changes for December 2013 Release. 8. Elston CW,, Ellis IO. Pathological prognostic factors in breast cancer.I.; The value of histological grade in breast cancer: experience from a large study with long-term follow-up. Histopathology. 1991 Nov;19(5):403-10. 9. Gruver AM et al. Molecular pathology of breast cancer: the journey from traditional practice toward embracing the complexity of a molecular classification. Arch Pathol Lab Med. 2011 May;135(5):544-57. 10. Hammond ME et al. American Society of Clinical Oncology/College of American Pathologists guideline recommendations for immunohistochemical testing of estrogen and

1. Kennecke HF, et al. Impact of routine pathology review on treatment for node-negative breast cancer. J Clin Oncol. 2012 Jun 20;30(18):2227-31. 2. Bhargava R et al. Pathology of breast carcinoma: Diagnostic prognostic and therapeutic issues and challenges. Patholog Res Int. 2011;2011:731470. 3. D.C. Sgroi et al. Preinvasive breast cancer. Annual review of Pathology: Mechanisms of Diseases. Annual reviews. 2010; (5):193-221. 4. Allegra CJ, et al. National Institute of Health State- of- the- Science Conference Statement: Diagnosis and Management of Ductal Carcinoma In Situ. J Natl Cancer Inst. 2010 Feb 3;102(3):161-9. 5. Kleer CG. Pathology re-review as an essential component of breast cancer management. Curr Oncol. 2010 Feb;17(1):2-3.

64