האגודה למלחמה בסרטן - ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה - גיליון 20 אוקטובר 2014

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

. תוצאות מחקר זה הראו ששוליים נקיים IBTR בחולות IBTR הפחיתו את חזרת המחלה ובאלו שלא OR =0.46- שעברו גם קרינה ב . OR =0.34- עברו קרינה ב וחבריו Dunne מחקר אחר שנעשה על ידי [8] הראה ששוליים של 2 מ"מ מספקים. אך [7], מצא Wang לעומתו מחקרו העדכני של ששוליים נקיים מעל 01 מ"מ הם האופציה הטובה ביותר לחולים שעברו קרינה וגם לאלו שלא עברו קרינה. גורם נוסף לחזרה הוא גיל החולה. כאשר לחולות שגילן צעיר מ-04, סיכון גבוה יותר לחזרת מחלות בגיל מבוגר מ-04. קשרית הזקיף במאגר מידע שכלל 649,01 חולות שעברו כריתת קשריות לימפה מ-1991-5891 ל-604 (%6.3) בלבד, היו גרורות בקשריות. השימוש הנרחב בקשרית הזקיף לא פסח על ומספר מחקרים מצאו שרוב DCIS חולות עם הגרורות התגלו בעזרת אימונוהיסטוכימיה והיו מסוג תאי גידול בודדים או מיקרומטסטזות. בשל סיבות אלו, נשאלת השאלה האם מוצדק לבצע את הניתוח. NASBP תוצאות עדכניות משני המחקרים , הראו את שיעור החזרה B-24 NASBP ,B-17 . התוצאות הראו DCIS בבית השחי בחולות עם שלאחר ניתוח עם או בלי קרינה, סיכויי החזרה בבית השחי הם 38.0 ל-0001 שנות חולה, 0.36 – TAMOXIFEN ולאחר ניתוח עם או בלי ל-0001 שנות חולה. מספרים זעירים אלו אינם מצדיקים את השימוש בשיטה זו. לעומת זאת רוב החוקרים מסכימים שניתוח זה מוצדק בחולה העוברת כריתת שד מכיוון שאפשרות זו אינה קיימת לאחר כריתת שד, כאשר מתגלה סרטן חודרני בבדיקה הפתולוגית לאחר הניתוח ובהתחשב בכך שכריתת שד מוגבלת לחולות עם מחלה נרחבת, הרי שהסיכוי למחלה חודרנית שלא הייתה ידועה קודם לכן גבוה יותר. התוויה נוספת לבדיקת קשרית הזקיף היא בחולות .]1[ microinvasion בהן הועלה החשד ל-

(DCIS Score) DCIS מדד לניבוי הסיכון לחזרת המחלה בקרב חולות סרטן שד עם גידולים מסוג

Panel of 12 genes included in the DCIS Score.

Proliferation group Ki67 STK15 Survivin CCNB1 (cyclin B1) MYBL2

Reference group ACTB ( -actin) GAPDH RPLPO GUS TFRC

Hormone receptor group PR

GSTM1

Solin L J et al. JNCI J Natl Cancer Inst 2013;105:701-710 © The Author 2013. Published by Oxford University Press.

Solin Lj et al. A Multigene expression assay to predict local recurrence risk for ductal carcinoma in situ of the breast. J Natl Cancer Inst. 2013 May 15;105(10):701-10 [11]

התאמה אישית התאמה אישית Tailoring הנטייה העדכנית ל- של טיפול לחולה, מאתגר אף את המטפלים , והשאלה האם כל החולות DCIS בחולות עם חייבות לעבור קרינה, מטרידה את DCIS עם המטפלים בחולות אלו. חוקרים במרכז לטיפול ) Memorial Sloan Kettering( MSKCC בסרטן בניו יורק [9], פתחו נומוגרם במטרה לאפשר הערכה אישית של סיכוי חזרת המחלה. בשלב ראשון על ידי שימוש במחקר רב משתנים ( הצליחו החוקרים Multivariate analysis) לזהות עשרה משתנים קלינים פתולוגים . DCIS בחולות עם (IBTR) עצמאים לחיזוי חזרה עשרת המשתנים הם: גיל האבחנה, סיפור משפחתי של סרטן שד, צורת גילוי (קליני או רדיולוגי), טיפול קרינתי נוסף, טיפול הורמונלי Nuclear דרגת גירעון (Adjuvant Grade נוסף ( ), נמק, שולי כריתה כירורגית, מספר Grade) הכריתות הכירורגיות ושנת הניתוח. בעזרת חזאים אלו יצרו נומוגרם שבו ניתן להכניס . הנומוגרם מחשב את DCIS את נתוני חולה עם לחזרה לאחר כריתה DCIS הסיכון של חולה עם מקומית. התשובה הניתנת היא הסיכוי לחזרה ל-5 ו-01 שנים [גרף 1]. הנומוגרם התבסס על נתוני 186,1 חולות ונבדק על ידי 002 נוספות.

MD.Anderson קבוצת חוקרים ממרכז הסרטן [01] בדקה את ישימות הנומוגרם ב-497 חולות שנותחו על ידם. בבדיקת ישימות הנומוגרם לנתוני החולות נמצא הנומוגרם כלא מדויק בהשוואה לנתוני מאגר המידע שלהם (התאמה של 36.0). החוקרים מסבירים את סיבת אי ההתאמה בהבדלים בין שתי הקבוצות: הבדלים בשיעור החולות שקבלו קרינה – %57 לעומת %94, והבדלים באורך זמן מעקב, כאשר בסך הכל החזרה ל-5 שנים הייתה של %5 ול-01 שנים – %7. המסקנה המתבקשת היא שלא ניתן להשתמש בנומוגרם לפני בדיקת התאמתו לקבוצת החולים של כל מוסד ומוסד.

שיטות מולקולריות לחיזוי שימוש בקרינה

כולל בתוכו צורות פתולוגיות DCIS מכיוון ש- שונות, ביצוע פרופיל מולקולרי נראה כמבטיח לסרטן .Oncotype Dx לחיזוי חזרה. בדיקת . בדיקה DCIS שד, הינה בדיקה גנטית של זו מתבססת על 21 גנים: שבעה גנים שמתוכם חמישה גנים של פרוליפרציה, , וחמישה גנים של בקרה GSTM1 פרוגסטרון ו-

82