האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 22 - ינואר 2018

טיפול תומך בחולי סרטן המעי הגס

החוקרים סברו שהימצאות של רגשות שליליים אינה משקפת את התמונה המלאה לגבי תהליך הסתגלות, ולכן הציעו להתבונן על שתי קבוצות של רגשות: רגשות חיוביים (למשל מציאת עניין בדברים, התלהבות) ורגשות שליליים (פחד, אי-שקט, עוינות). מכיוון שרגשות חיוביים ושלילים יכולים להופיע בו זמנית, והם אינם תלויים זה בזה, החוקרים .]10[ הציעו לבחון אותם כשני מדדים נפרדים אחת השאלות החשובות שמעלים החוקרים היא האם רגשות חיוביים יכולים להגן מפני מצוקה נפשית, כלומר האם הסתגלות טובה קשורה לרמה גבוהה של רגשות חיוביים או מושפעת בעיקר מרמה נמוכה של רגשות שליליים? בנוסף בדקו החוקרים את השפעת עמדת הנחקרים לגבי מטרותיהם בחיים. הם ניסו לבחון אם התאמת המטרות למצב המשתנה, או דווקא התעקשות לממש מטרות שנקבעו לפני האבחנה, תורמת או מפריעה להסתגלות טובה. החוקרים סברו שגמישות והתאמת המטרות למציאות המחלה היוותה גורם מגן מפני מצוקה. אוכלוסיית המחקר הייתה חולים עם סרטן המעי שענו על שאלונים בשלוש נקודות זמן: חודש לאחר אבחנה, שבעה חודשים לאחריה ושנה וחצי לאחריה. כאשר בחנו החוקרים הימצאות של רגשות חיוביים ושליליים בנפרד, זוהו ארבעה נתיבים של רגשות חיוביים ושניים של רגשות שליליים, המתוארים להלן: מסלולים של רגשות חיוביים רמה נמוכה של רגשות חיוביים במדידה הראשונה, עם עלייה בשכיחות הרגשות החיוביים לאחר שבעה חודשים, תוך שמירה .)6.7%( על אותה רמה של רגשות חיוביים • .)18.8%( רמה נמוכהקבועהשל רגשותחיוביים • .)68.2%( רמהבינוניתקבועהשלרגשותחיוביים • .)6.3%( רמה גבוהה קבועה של רגשות חיוביים מסלולים של רגשות שליליים • .)36%( רמה נמוכה קבועה של רגשות שליליים • .)63.7%( רמהבינוניתקבועהשלרגשותשליליים רגשות שליליים ורגשות חיוביים נמצאו כשני

משתנים נפרדים ובלתי תלויים זה בזה. החוקרים השוו בנפרד את הרמה של הרגשות החיוביים והשליליים ביחס לאוכלוסייה הרחבה. במדד של רגשות חיוביים נמצא כי למעט הקבוצה אצלה שהייתה רמה גבוהה של רגשות חיוביים, אצל שאר הקבוצות היו נמוכות יותר לעומת האוכלוסייה הכללית. לעומת זאת, במדד של הרגשות השליליים, נמצא כי בקבוצת החולים היו פחות רגשות שליליים בהשוואה לנורמה. בעקבות זאת הציעו החוקרים שייתכן שבחולים מדובר יותר בירידה ברגשות החיוביים מאשר בעלייה ברגשות השליליים. בנוסף, המחקר המתואר תומך בהנחה שגמישות ויכולת להתאים מטרות למציאות משתנה הינן מדד של חוסן. גמישות באה לידי ביטוי ביכולת להתאים מטרות למצב המשתנה, והיא הייתה קשורה לרגשות חיוביים. למרות מגבלות המחקר, בעיקר סביב השאלה אם השאלון על הרגשות החיוביים והשליליים הותאם מספיק לאוכלוסייה של חולי סרטן, לממצא הזה חשיבות קלינית רבה. הוא מחזק את הצורך לנסות להפחית רגשות שליליים, ובו בזמן לנסות לייצר רגשות חיוביים. כאשר קשה לגרש את החושך, עדיין ניתן לנסות להכניס מעט אור. התערבויות פסיכו-סוציאליות בעקבות אבחנה של ממאירות במעי מאמר סקירה שפורסם לאחרונה מתייחס להתערבויות פסיכו-סוציאליות המכוונות לאוכלוסייה של חולי סרטן המעי, השפעתן על איכות החיים ומדדים פסיכו-סוציאליים התערבויות קוגניטיביות התנהגותיות שמטרתן לשנות מחשבות והתנהגויות בלתי מסתגלות. ההתערבויות הפסיכו-סוציאלית כללו מרכיבים פסיכו-חינוכיים, לימוד מיומנויות התמודדות וטכניקות הרגעה. למרות שאוכלוסיית חולי סרטן המעי היא מחקרים שענו על 14 גדולה, נמצאו רק ]. לצורך המחקר, נכללו בסקירה: 11[ פסיכותרפיה פרטנית או קבוצתית, וכן

קריטריונים של מחקרים מבוקרים עם הקצאה Randomized Controlled Trials אקראית ( המחקרים רק שלושה 14 ). מתוך - RCT הוכיחו שיפור משמעותי במדדים פסיכולוגיים בעקבות ההתערבות. שלוש ההתערבויות הראו השפעה על איכות חיים ובריאות נפשית, והן כללו מרכיבים של עידוד הביטוי הרגשי במלל או בכתיבה, לימוד מיומנות של הרפיית שרירים, והתערבויות המכוונות להגברת המסוגלות העצמית. שמונה מחקרי התערבות הראו השפעה קלה או היעדר השפעה כלל. התערבויות אלה התבססו על גישה פסיכו- חינוכית ותמיכה רגשית. שישה מהמחקרים בדקו את שביעות רצון המשתתפים מההתערבות, ובכולם דווח על שביעות רצון גבוהה, ללא קשר להשפעה. שיעור ההיענות להתערבויות הפסיכו-סוציאליות היה נמוך, חלק ניכר מההתערבויות לא היו מיועדות רק לחולים המדווחים על מצוקה וייתכן שהפונים לטיפול פסיכו-סוציאלי הם לאו דווקא חולים במצוקה. לא ברור באיזו מידה יכולים השאלונים לשקף את תהליך הטיפול ותרומתו - הקשים לכימות. במילים אחרות: מצוקה נמוכה בתחילת ההתערבות (אפקט רצפה), קושי של שאלונים לבדוק מדדים פסיכולוגיים, היענות נמוכה להתערבויות ומדגמים קטנים - מקשים על המחקר הפסיכו-אונקולוגי להעריך חולי סרטן המעי כמו גם חולים אחרים. האתגר שעומד בפני הפסיכו-אונקולוגיה הוא לזהות את החולים ובני משפחתם שנמצאים בסיכון יתר למצוקה נפשית, ולפתח עבורם התערבויות ייעודיות יעילות. אין ספק שלגבי חולים עם סרטן המעי, הפרעות בתפקוד המעיים (אי-שליטה, שלשולים תכופים), פגיעה בתפקוד המיני וסטומה הם גורמי סיכון, מעבר לגורמים הידועים באוכלוסיית חולי סרטן בכלל, ולכן חשוב להתאים את ההתערבויות לצרכים הייחודים שלהם ושל בני משפחתם. סרטן מעי גרורתי למרות ההתקדמות הרבה באונקולוגיה, עדיין קיימת קבוצה של חולים המתמודדת עם מחלה גרורתית. חלק מהחולים מאובחנים

135