האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 23 - מאי 2020

ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה במה

הבסיס האימונולוגי לגישות טיפוליות חדשות פרופ' גל מרקל מדען ראשי, מכון אלה למלבאום לאימונואונקולוגיה ולמלנומה, מרכז רפואי ע"ש שיבא

במשך עשרות שנים התקווה לפיתוח טכנולוגיה של טיפולים אימונולוגיים בסרטן התבססה בעיקר על ממצאים שהודגמו בתחום הטיפול במלנומה גרורתית. התקווה הפכה למציאות פורצת דרך בעשור השני , כאשר בחוד החנית נמצא 2000 - של שנות ה הטיפול במלנומה. במאמר זה ייסקר הבסיס האימונולוגי לפיתוח הגישות הטיפוליות העדכניות, הנמצאות בשימוש נרחב. . הבסיס לתגובה החיסונית כנגד 1 סרטן התכלית של מערכת החיסון היא להגן על גופנו מפני מחוללי מחלה שונים: חיצוניים, כגון נגיפים או חיידקים, או פנימיים, כגון תאים סרטניים. מערכת החיסון היא תוצר של מיליוני שנות אבולוציה, אשר שכללו את יכולתה להבחין בין מחוללי מחלה ובין התאים התקינים של הגוף. למערכת החיסון קל יחסית להבחין בין נגיף או חיידק ובין תא עצמי, משום שהם זרים ומורכבים מאבני בניין שונות מהגוף. לעומת זאת, תאים סרטניים נוצרים מהתאים העצמיים התקינים, ובכך מאתגרים את מערכת החיסון. כיום אנו יודעים שבמהלך היווצרותם, התאים הסרטניים צוברים שינויים – "מוטציות" – בהרכב הדנ"א, בניסיון לרכוש תכונות חדשות אשר יאפשרו להם לשגשג (מוטציות "נהג" ). מוטציה שתגרום לשינוי Driver mutations – מהותי בתכונה היא אירוע נדיר מאוד, ולמעשה על כל מוטציה שתורמת ליתרון הביולוגי של הסרטן, נצברות הלכה למעשה בין מאות

לאלפי מוטציות אחרות אשר אינן משפיעות על תכונות התא הסרטני (מוטציות "נוסע" – ). עם זאת, חלקן בכל Passenger mutations זאת גורם לשינויים שמזוהים על ידי מערכת החיסון – "מידע אימונולוגי" - ובכך מאפשרים לה להבחין בתאים הסרטניים, להבדיל בינם ובין התאים התקינים, ולהשמיד אותם. לכן, ככל שיש יותר מוטציות בגידול עולה הסיכוי לקיום מידע אימונולוגי ולזיהוי על ידי מערכת החיסון. באופן גס, תהליך הפעלת מערכת החיסון כנגד גידולים מורכב משלושה חלקים: שלב ראשון, בו נאסף המידע האימונולוגי מסביבת הגידול על ידי תאי "מודיעין" של מערכת ;) Dendritic cells החיסון (תאים דנדריטיים – שלב שני, בו המידע האימונולוגי עובר עיבוד ) ומועבר לקשריות Antigen processing ( לימפה, בהן המידע האימונולוגי מוצג לתאי (. במסגרת Antigen presentation ) T ה- המתאימים T תהליך זה מאותרים תאי ה- לזיהוי והשמדה של תאי הגידול באופן ספציפי, ועוברים תהליך של הפעלה וריבוי ליצירת Effector T אפקטוריים ( T שבטים של תאי Effector T cells ); בשלב השלישי, ה- cells עוזבים את קשריות הלימפה, נודדים בגוף ופועלים לאיתור, זיהוי והשמדה של התאים הסרטניים באשר הם. . יחסי הגומלין בין מערכת 2 החיסון לסרטן המתהווה תאים בעלי פוטנציאל סרטני נוצרים בגוף כל הזמן, ומערכת החיסון משמידה אותם

במהירות וביעילות, בטרם יתפתחו לכלל מחלה. למרות זאת, במקרים רבים מתפתחת מחלת הסרטן. הכיצד? התפיסה העדכנית פותחה על יד רוברט שרייבר, ומכונה Immune 'תיאוריית העריכה החיסונית' ( ]. תפיסה זו גורסת שהתפתחות 1[ ) editing תאי הסרטן היא תהליך אבולוציוני המתרחש בד בבד עם תהליכים אבולוציוניים של מערכת החיסון. בהתאם, מערכת היחסים ארוכת הטווח בין מערכת החיסון לתאי הסרטן המתפתחים מחולקת לשלוש תקופות: התקופה הראשונה היא תקופת , בה נוצרים תאי סרטן והם Elimination ה- מושמדים ביעילות; התקופה השנייה היא , בה קיימים תאי Equilibrium תקופת ה- סרטן אשר מצליחים לפתח עמידות חלקית למערכת החיסון. בתגובה, מערכת החיסון הנרכשת מתאימה את עצמה לשינויים הנרכשים על ידי תאי הסרטן. לכן, בתקופה זו קיימים תאים סרטניים בגוף, אך הם נמצאים בשליטתה של מערכת החיסון ולכן אינם באים לידי ביטוי כמחלה קלינית; התקופה , בה תאי Escape השלישית היא תקופת ה- הסרטן מפתחים עמידות מלאה למערכת החיסון, המאפשרת להם לשגשג ולגרום למחלה בעלת ביטוי קליני. זהו השלב בו החולים מאובחנים. המסקנה העיקרית היא, שברוב המוחץ של המקרים, מחלת הסרטן אינה מתרחשת כתוצאה מחולשה או מכשל ראשוני של מערכת החיסון, אלא כתוצאה התפתחות של מנגנונים שונים המאפשרים לסרטן להערים על מערכת החיסון. פענוח

68